عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

Under category מהוראות הנביא
Creation date 2007-11-02 14:22:45
Article translated to
العربية    Indonesia   
Hits 10315
שלח הדף לחבר
العربية    Indonesia   
שלח הדף לחבר Print Download article Word format Share Compaign Bookmark and Share

   

הנביא מוחמד אסר על חסידיו את הכפירה

אלוהים ישתבח שמו שלח את הנביאים לבני האדם כדי להאיר להם  את האמת שאלוהים הוא רבון העולמים , וכי הוא ברא כל הנשמות למען יעבדוהו ללא שותף .

דורות רבות עברו אחרי השליחות של אבי הנביאים אברהם עליו השלום, במהלכן השתנו הכללים העיקריים של האמונה באלוהים לרעה, והכפירה התפשטה בכל רחבי העולם. יש אלה שעבדו אלילים, אחרים עבדו בעלי החיים וחלק עבדו את השמש ואת הירח. הדבר המשותף ביניהם היה הוא שכולם טענו כי הם עובדים את האלילים ובעלי החיים כדי לקרב אותם אל אלוהים.

בבואו של הנביא מוחמד עליו השלום לעולם הוא נמנע מעבודת אלילים, שבני עמו נהגו לעבוד אותם. אלילים אלה נבנו מאבנים ועצים, כל אחד מהם נקרא בשם מיוחד, כמו: הובּל, מנאת, אל-לאת ואל-עוזזא וכדומה.

בהתחלה התחיל מוחמד עליו השלום להטיף לבני עמו במכה על עבודת אלוהים, האלוה היחיד, הוא הבהיר להם שהאלילים שלהם אינם מועילים ואינם פוגעים. הכופרים במכה לא נענו לנביא מוחמד ופגעו בו ובחסידיו, הם אמרו: " האם הפך את האלים להיות אל אחד ? דבר מוזר הוא " ( סורת צ' : 5 ) .

הכופרים נהגו לעבוד את האלילים ולבקש מהם תמיכה ורחמים, אולם הנביא מוחמד לא הכיר באלילים שלהם והחל להבהיר להם שאין לאלילים אלה שום כוח לברוא, להועיל, לפגוע, לפרנס, לשמור על בני האדם ואפילו לשמור על עצמם. למרות שהנביא מוחמד הטיף להם על האיסלאם ועל עבודת אלוהים בדרך הולמת המקובלת על כל בר דעת אלא שהם סירבו לשמוע ממנו והמשיכו להתעלל בו ובחסידיו.


עבד אללה בן אל-עבאס רצון אלוהים עליו, סיפר כי הנביא מוחמד עליו השלום שמע את הכופרים המסיירים סביב האלילים שלהם ואומרים :  הננו לפקודתך ולרשותך אלוהים ! אז הורה להם הנביא להימנע מאמירה זו שמשווה את האלילים שלהם באלוהים.

המקרה הזה לא היה יחיד מסוגו אלא שחזר ונשנה לפעמים רבות, אפילו כמה מהמוסלמים נפלו בטעות הזו בימיהם הראשונים באסלאם, אולם הנביא מוחמד עליו השלום הטיף להם על יחוד אלוהים, והזהיר אותם מפני חטא זה.

אבי וואקד אל-לית'י סיפר : יצאנו עם הנביא מוחמד עליו השלום לקרב חוניין , אז היינו בימים הראשונים שלנו באסלאם, עברנו ליד עץ במדבר , ביקשנו מהנביא לקבוע לנו עץ מסוים שיהיה לנו אות כפי שהיה לכופרים(1). אללה אקבּר .... אלוהים גדול! אמר הנביא מוחמד והוסיף: אתם אומרים כמו שאמרו בני ישראל כשביקשו מהנביא משׁה לעשות להם אל כמו האלילים של הכופרים(2) .

במקרה הזה אסר הנביא מוחמד על חסידיו את הכפירה . הוא נהג להסביר להם את הסיבה לאיסור זה בדרכים ההולמות, הטיב עימם והטיף להם מוסר בהגינות .

אחד האנשים שיבח את הנביא מוחמד עליו השלום והשפיע עליו דברי חן וכבוד. הנביא מוחמד לא שמח לדברי האיש ולא כעס עליו אלא הגיב לו בעדינות והבהיר לו שהוא בן אדם כמוהו ואין הוא אלא בשר ודם.

עוד פעם קרא לו אחד המסולמים באומרה : אדונינו !

הנביא הגיב לו



(1)  השבטים במכה נהגו לפני האיסלאם לפאר עץ מיוחד שקראו לו ( זאת אנוואט ) , הם נהגו לתלות את כלי הנשק שלהם על העץ הזה , בירכו אותו וביקשו ממנו לברך אותם . באיסלאם זה נחשב למעשה בלתי מקובל , כי על האדם לבקש ברכה אך ורק מאלוהים .

(2)  אלה הם בני ישראל שביקשו מהנביא משה לעשות להם אלוה אחרי שעברו על כמה כפרים ששוכניהם לקחו לעצמם אלילים ונהגו לעבוד אותם . משׁה הנביא נזף בהם כדי שיחזרו בהם ממחשבה זו . אולם, כעבור זמן קצר ובהיותו בטור סיני , בפגישה עם אלוהים נודע למשה מפי אלוהים שהעם שלו עשה עגל מזהב והפכוהו לאל . הסיפור הזה נזכר בקוראן הקדוש : " בעלי הספר מבקשים כי תוריד אליהם ספר מן השמיים . ממשׁה דבר גדול מזה , באומרם , הראה לנו את אלוהים גלוי לעינינו . אז היכתה בהם סופת ברקים על כי היו בני עוולה . אחר עשו את העגל , אף כי כבר ניתנו להם המופתים הנהירים , ומחלנו על כף , ונתנו למשׁה סמכות ברורה " ( סורת הנשים : 153 ). דבר של העגל נזכר גם בקוראן בסורת אל-אעראף : " בני עמו של משׁה עשו בהיעדרו תבנית עגל מעדייהם, ולו קול געייה. הלא ראו כי לא ענה אותם דבר ולא הנחה אל הנתיב ! הם עשו אותו והיו בני עוולה * ואולם כאשר ניחמו על מעשיהם וראו כי תעו, אמרו , אם לא ירחם עלינו ריבוננו ויסלח לנו , נלך לאבדן * כאשר חזר משׁה אל בני עמו כועס ומלא צער , אמר , הריעותם לעשות לאחר לכתי. האם קצרה רוחכם מלעמוד במצוות ריבונכם ? אז השליך את הלוחות ואחז בראש אחיו ומשכו אליו . אמר בן אמי , בני העם רדפוני וכמעט שהרגוני . אל תיתן לאויבים לשמוח לאידי , ואל תשימני עם קהל בני העוולה *  אמר משׁה , ריבוני , מחל לי ולאחי ופרוש רחמיךָ עלינו , כי אתה הרחום שברחומים * אלה אשר עשו את העגל , תשיגם חמת ריבונךָ ויושפלו בחיי העולם הזה , כי כך נגמול לבודי הבדיות * העושים רעה ואחר חוזרים בתשובה ומאמינים – לאחר כל זאת , ריבונךָ סולח ורחום " ( סורת אל-אעראף : 148 / 154). הסיפור של העגל נזכר גם בתנ''ך , אף כותבי התנ''ך יִחסו את עשיית העגל לנביא אהרון , אחיו של הנביא משׁה עליהם השלום . זה נמצא בספר שמות : " 1 וירא העם כי-בשש משה לרדת מן-ההר ויקהל העם על-אהרן ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו. 2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי. 3 ויתפרקו כל-העם את-נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל-אהרן. 4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. 5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר. 6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק. 7 וידבר יהוה אל-משה לך-רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים. 8 סרו מהר מן-הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו-לו ויזבחו-לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. 9 ויאמר יהוה אל-משה ראיתי את-העם הזה והנה עם-קשה-ערף הוא. 10 ועתה הניחה לי ויחר-אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול. 11 ויחל משה את-פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה . 12 למה יאמרו מצרים לאמר פרעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על-הרעה לעמך. 13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את-זרעכם ככוכבי השמים וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם. 14 וינחם יהוה על-הרעה אשר דבר לעשות לעמו . 15 ויפן וירד משה מן-ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים. 16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על-הלחת. 17 וישמע יהושע את-קול העם ברעה ויאמר אל-משה קול מלחמה במחנה. 18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע. 19 ויהי כאשר קרב אל-המחנה וירא את-העגל ומחלת ויחר-אף משה וישלך מידו את-הלחת וישבר אתם תחת ההר. 20 ויקח את-העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר-דק ויזר על-פני המים וישק את-בני ישראל. 21 ויאמר משה אל-אהרן מה-עשה לך העם הזה כי-הבאת עליו חטאה גדלה. 22 ויאמר אהרן אל-יחר אף אדני אתה ידעת את-העם כי ברע הוא. 23 ויאמרו לי עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו. 24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו-לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה. 25 וירא משה את-העם כי פרע הוא כי-פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. 26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל-בני לוי. 27 ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש-חרבו על-ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש-את-אחיו ואיש את-רעהו ואיש את-קרבו. 28 ויעשו בני-לוי כדבר משה ויפל מן-העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש. 29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה. 30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל-העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל-יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם. 31 וישב משה אל-יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב. 32 ועתה אם-תשא חטאתם ואם-אין מחני נא מספרך אשר כתבת. 33 ויאמר יהוה אל-משה מי אשר חטא-לי אמחנו מספרי. 34 ועתה לך נחה את-העם אל אשר-דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם. 35 ויגף יהוה את-העם על אשר עשו את-העגל אשר עשה אהרן ". ברור לכל בר דעת שאשמה זו שיוחסה לאהרון היא בלתי מקובלת ובלתי סבורה , כי אהרון זה הוא נביא אלוהים , ואיך יבחר אלוהים בנביא האמור לעבוד לאלילים שאותם עשה בידו . זה בוודאי בלתי הוגן .

 




                      Next article




Bookmark and Share


أضف تعليق

You need the following programs: الحجم : 2.26 ميجا الحجم : 19.8 ميجا