عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

   

עבדאללה בן סאלאם
שמו המקורי היה אל חוסיין בן סאלאם. היה הוא רב מלומד, ואדם מכובד בעיני כל, בשל יושרו והידע שלו. חילק הוא כהלכה בין טיפולו בעצי הדקל שלו, עבודת אללה יתעלה, לימוד בבית הכנסת ולמידת תורה. היה עוצר הוא בפסוקי תורה מסוימים ומהרהר זמן רב לגבי הבשרותו של הנביא המיועד לבוא בכדי להשלים את מסר כל הנביאים הקודמים. ככל שהִרבה לקרוא כך השתכנע שהנביא המנובא הוא מוחמד בן עבדאללה עליו השלום שהופיע בין עמו במכה.


סיפור התקלותו בנביא עליו השלום הוא סיפור מרתק. הוא התייחס אליו  בעצמו, אמר:
 "כששמעתי על הופעתו של שליח אללה, עליו השלום, חקרתי על שמו, תיאורו והזמן בו הופיע, והשוויתי אלו לזה שכתוב בספרנו, עד שהייתי בטוח שהיה הוא האחד שלו חיכינו, והמסר שנשא עימו היה אמת.
למרות זאת שמרתי על שתיקתי לגבי המצב עד ליום שבו עזב את מכה להגר אל אל-מאדינה. לפני שהגיע אליה, שהה הוא בקיבּאא זמן מה, והגיע אל מאדינה איש לבשר על בואו. עבדתי אז בצמרת עץ דקל, כשדודתי חאלידה בת אל חארית'ואס ישבה תחת העץ. כששמעתי את הבשורה בכיתי, דודותי שמעה אותי בוכה וצעקה לי: "אתה מאכזב אותי! נשבעת באל, אילו שמעת שמשה בן עמרם עליו השלום מגיע לא היית נלהב כך".
אמרתי, " אכן דודתי, הוא אחיו של משה וממשיך דתו, כי נשלח הוא עם אותו מסר". שתקה היא לרגע ואז אמרה "האם הוא באמת אותו נביא שסיפרת לנו שיישלח בזמן הזה להשלים את מסר הנביאים הקודמים?"  הבטחתי לה שכן הוא. הלכתי ישירות אל שליח אללה, עליו השלום, ושם ראיתי קהל רב בפתח דלתו. דחפתי את דרכי עד שהגעתי אליו.


המילים הראשונות ששמעתי ממנו כשכיוון את האנשים " הו אנשים, הפיצו איחולי שלום, האכילו את הרעב וקיימו את התפילה בלילה כשאחרים ישנים, ולבטח תיכנסו אל גן עדן בשלום". הבטתי בריתוק אל תוך פניו כשדיבר, ואמרתי לעצמי " לא יכולות להיות אלו פניו של שקרן".


הוספתי להתקרב אליו ואמרתי את השהאדה (הצהרת האמונה) בכדי להפוך למוסלמי. הוא שאל אותי, " מה שמך?" אמרתי " אל חוסיין בן סאלאם" " לא שמך יהיה עבדאללה בן סאלאם" אמר עליו השלום. " כן, עבדאללה" הסכמתי, " מעתה ואילך לא ארצה להיקרא בשם אחר מזה".


 שבתי אל ביתי וקראתי את כל משפחתי לאיסלם והם כולם קיבלו את האיסלם כולל דודתי חאלידה שהייתה אז אישה מבוגרת. ביקשתי מהם להסתיר את העניין מן היהודים עד שאתן להם סימן לחשוף זאת. אז שבתי אל שליח אללה, עליו ברכת אללה ושלום, ואמרתי " היהודים הם עם של שקרנים ומשמיצים, והייתי רוצה שתכנס את מנהיגיהם ואז תיקח אותי אל תוך אחד מביתך ותסתיר אותי מפניהם. אז שאל אותם אודותיי בכדי שייתנו לך את מעמדי בינהם, לפני שתקרא אותם לאיסלם. כי אם יידעו על האיסלם שלי לפני כן הם יביעו השמצות ושקרים עליי" .


הנביא עליו השלום הסתיר אותי באחד מן החדרים  והזמין את היהודים וקרא אותם לאיסלם, והזכיר להם את מה שנכתב לגבי בואו בספריהם.  אבל הם המשיכו להתווכח עימו ולהתכחש לאמת, בזמן שהקשבתי לשקריהם. כשוויתר על כל התקוות שיתאסלמו, שאל אותם " מה מעמדו של אל חוסיין בן סאלאם בינכם?" " הוא מנהיגנו ובן מנהיגנו, הוא רבנו ומלומדנו" השיבו.  "אילו התאסלם הוא, תתאסלמו גם אתם?" שאל הנביא עליו השלום, " חס וחלילה!" אמרו, " הוא לעולם לא יהיה מוסלמי, השם ישמור עליו מפני זאת!" באותו הזמן הגחתי אל החדר ואמרתי להם "הו יהודים יראו את האל וקבלו את מה ששלח לכם. כי נשבע אני באל כי יודעים אתם שזהו שליח האל, ותמצאו אותו מתואר בתורה, ואף שמו מוזכר בה. ומעיד אני שהוא שליח האל, מאמין אני בו, מעיד אני שנביא אמת הוא, ומכיר אני בו". אמרו " אתה משקר ונישבע באל שאתה באמת הרשע מבינינו, בן רשע, בור בן בור." ולא הותירו שום פגם שיכלו לחשוב עליו להאשים אותי בו. פניתי אל שליח אללה, עליו השלום, ואמרתי "אמרתי לך שהיהודים הם עם של שקרנים ומשמיצים".


עבדאללה שלל לגמרי את היהודים והוכיח יותר מפעם את טבעם הלא נאמן. הרבנים היהודים התקבצו יום אחד בבית הכנסת כדי לבחון את עניין של ניאוף בין יהודי נשוי ליהודיה נשואה. אמרו הם "הבה נשלח זאת אל מוחמד, אם יפסוק מלקות חבל והשחרת פנים נדע שהוא מלך, ואם יפסוק סקילה למוות באבנים, נדע שהוא נביא". כשבאו אל הנביא, עליו השלום, אמר הוא שהעונש הוא סקילה למוות באבנים. הוא גם ביקש לשמוע את התורה, והרב ישב וקרא ממנה באשר לענישת הניאוף. בזמן שקרא, הרב שם את ידו על הפסוק של הסקילה. עבדאללה הזיז את ידו של הרב ואמר " הנה, הו שליח אללה, הנה הוא הפסוק על הסקילה שסירבו להקריא לך!" . הנביא עליו השלום אמר " אבוי ליהודים! מה גרם לכם לזנוח את פסיקתו של האל אשר אתם מחזיקים בידיכם?"
עבדאללה בן סאלאם הקדיש עצמו לאיסלם בלהיטות שהתעלתה אף להיטותו כשהיה יהודי.  הוא אהב מאד לקרוא קוראן, ולתת למשמעות ולהרגשה לחלחל אל שכלו, אל לבו ואל שד עצמותיו. היה הוא צמוד בנלהבות אל הנביא, עליו השלום, ורצה תמיד להיות קרוב אליו וללמוד ממנו אמירותיו ומעשיו. הוא עמל בחריצות כדי לזכות בגן עדן, עד אשר הנביא עליו השלום בישר לו שהוא יזכה בו!. מאחורי הבשורה הטובה הזו ישנו סיפור שתואר מפי ק'ואיס בן עובאדה, אמר " הייתי יושב במעגל למידה במסגד הנביא, עליו השלום,  במאדינה, כשאדם נעים ומבוגר היה מדבר ואנשים נהנו מאד מדבריו. לאחר שסיים והלך לדרכו אמרו האנשים " מי שירצה להביט ביורש גן עדן שיביט באדם הזה" אז שאלתי מי הוא האדם הזה ונאמר לי עבדאללה בן סאלאם. החלטתי לעקוב לאחר האיש כדי לגלות מדוע הובטח לו גן-עדן. כשהגעתי לביתו והתכוונתי להיכנס, ביקשתי רשות להיכנס והוא אישר לי, ואז שאל "מה הביא אותך בני?" תארתי לו את הסיפור עם האנשים ושאלתי אותו מה הייתה הסיבה מאחורי כך. אמר " אללה יודע מי הם שוכני גן עדן. אך אומר לך מה הסיפור שמאחורי זאת. לפני זמן רב, במהלך ימי הנביא עליו השלום, היה לי חלום שאדם בא אליי, החזיק בידי וביקש ממני לקום. כשצעדתי ראיתי שביל משמאלי, והתכוונתי לפנות בו, כשאמר


" עזוב זאת זוהי לא דרכך" אז הבטתי ומצאתי דרך בהירה מימני, אמר לי לקח את השביל הזה וכך עשיתי עד שהגעתי אל גן רחב יפייפה וירוק, ובאמצעו ניצב תורן ברזל, מושרש באדמה ומגיע עד השמימה ובצמרתו הייתה טבעת זהב. האדם אמר לי "טפס", " אני לא יכול" השבתי. משרת הגיע והחזיק אותי כך שיכלתי לטפס עד שהגעתי אל טבעת הזהב. החזקתי את הטבעת בשתי ידיי ונותרתי תלוי עד שהתעוררתי. למחרת סיפרתי את חלומי לנביא עליו השלום והוא פירש אותו, אמר " באשר לשביל השמאלי, זהו השביל של שוכני השמאל של הגיהנום, והשביל הימני הוא דרך הישר, של שוכני גן עדן. הגן הירוק הוא האיסלם, והתורן באמצעו היא הדת, טבעת הזהב היא אמונה איתנה, ואתה תיצמד אליה עד יום מותך".
ירצהו אללה יתעלה
 

 

 




                      Previous article                       Next article




Bookmark and Share


أضف تعليق

You need the following programs: الحجم : 2.26 ميجا الحجم : 19.8 ميجا