عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

Under category שבחים
Creation date 2010-01-06 14:48:32
Hits 3273
שלח הדף לחבר Print Download article Word format Share Compaign Bookmark and Share

   

שבחים בקוראן

 

בקוראן ישנן כמה סורות אשר מתחילות בתַסְבִּיח (שבחים) – מילה זו משמעותה: שבח, הלל, ופאר את אללה – והן נקראות אל מֻוסַבִּיחָאת (מילות שבח).

הסורות הללו אמנם מתחילות כל אחת בצורה שונה, אך כולן מכוונות לאותו רעיון והוא: אין ריבון גדול יותר או גבוה יותר מאשר אללה ישתבח שמו ויתעלה.

המילה " תסביח " בערבית באה מהשורש: (שבח) ופירושה: להאדיר, לשבח, לפאר ולהלל את אללה. היא כוללת בתוכה בין היתר את:

1 - ההכרה בכך שאין לו פגמים בשלמותו, והוא נמצא הרחק מעבר לכל חוסר שלמות.

2 - ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל דמיון בינו לבין הבריות שלו.

3 - ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל סוג של ייחוס שותפים ותכונות שאינן אלוהיות.

לכן כאשר מישהו עושה תסביח, הוא שולל כל פגם ומצהיר כי כל השלמות היא באללה והוא מושלם ללא פגמים.

 

צורות התסביח (השבחים בקוראן)

 

צורת המקור – סובְּחָאן אללה (ישתבח שמו)

צורה זו מופיעה בסורת אל איסרא' (מסע הליל): "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד אַל-חַרָאם אל המסגד אַל-אַקְצה אשר בירכנו סביבותיו, למען נראה לו מאותותינו. אכן הוא השומע הרואה" (סורת מסע הליל : 1).

הצורה הזאת מראה לנו את התמידיות ואת חוסר התלות של השבח בזמן או במקום. גם כאשר לא הייתה עוד הבריאה, אללה הוא נעלה מעל הכל והשבח כולו שייך לו. כמו כן, אנחנו עוד לומדים מהצורה הזאת כי השבח שהבריאה עושה לא משנה כהוא זה. כלומר עצם העובדה שאנחנו משבחים את אללה, אנחנו לא מצדיקים את השבח המגיע לו, אלא השבח שייך לו בשלמותו איתנו או בלעדינו.

 

צורות העבר – (שיבח)

צורה זו מופיעה בשלושת הסורות: הברזל – תחיית המתים – השורה, בסורת הברזל אמר אללה : "שבחו לאללה כל מי שבשמיים ובארץ, והוא האדיר והחכם" (סורת הברזל : 1)

ובסורת תחיית המתים אמר אללה ישתבח שמו : "שבחו לאללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, והוא האדיר והחכם" (סורת תחיית המתים : 1)

וגם סורת השורה נפתחה באותן מילים: "שבחו לאללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, והוא האדיר והחכם" (סורת השורה : 1)

צורה זו מראה לנו שהשבח והשלמות של אללה כבר הוצהרו על ידי כל הבריות שלו.

 

צורת ההווה – (משבחים)

צורה זו מופיעה בסורות אל-תג'אבון, ובסורת אל-גומעה אמר אללה ישתבח שמו : "משבחים באללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, המלך, הקדוש, האדיר, החכם" (סורת אל- גומעה : 1).

ובסורת אל-תג'אבון אמר : "משבחים באללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ. לו המלכות ולו התהילה, והוא על כל הדברים כל יכול" (סורת אל-תג'אבון : 1).

זמן ההווה כולל בתוכו בעצם גם את זמן העתיד. לכן הצורה הזאת מראה לנו שהשלמות והעליונות של אללה מוצהרת בהווה והיא תמשיך להיות מוצהרת גם בעתיד.

 

צורת הציווי – (שַבח)

צורה זו מופיעה בסורת העליון, בה אמר אמר אללה ישתבח שמו: "שבח את שם ריבונך העליון" (סורת העליון : 1).

 (שַבח) היא צורת הציווי הרגילה להצהיר על השבח והשלמות של אללה. ואילו כאשר התוספת "ב.." (כמו בסורת הנצחון : סַבִּיח בִּיחַמְדִי…) מצורפת אליה המשמעות הופכת להיות "להצהיר על השבח והשלמות באמצעות השמות שלו" ; כלומר זהו ציווי לעשות זיכּר. הדבר הזה מבדיל בין ההכרה בשלמות של אללה, ההצהרה לגבי השלמות של אללה והשמירה על השלמות שלו.

וכך אל מוסביחאת מראות לנו שהעליונות, השבח והשלמות של אללה תמיד מוזכרים- בעבר, בהווה ובעתיד. ואם הציווי לשבח מופיע בקוראן, עלינו להרבות בשבחו.




                      Previous article




Bookmark and Share


أضف تعليق

You need the following programs: الحجم : 2.26 ميجا الحجم : 19.8 ميجا