פטירת אימו וסבו , והעברתו לדודו אבו טאליבּ לאחר בקיעת החזה שלו , חששה המיינקת של הנביא עליו השלום על חייו , והחזירה אותו לאימו אמינה בנת ווהב במיכה , הוא שהה עם אימו עד היה בן שש שנים . אימו יצאה למדינה ( ית'רבּ ) כדי לבקר בקבר של בעלה , אביו של הנביא מוחמד . הסב עבד אלמוטליבּ , מוחמד הילד היתום , והמשרתת של המשפחה אום איימן ליוו את האֵם בנסיעה של 500 ק''מ . הם שהו במדינה כחודש , ובדרך לחזרה , לקתה האֵם במחלה , ומתה באזור אל-אבוואא , שבין מיכה למדינה . הסב עבד אל-מוטליבּ חזר עם הילד היתום למיכה . לאחר מות אימו הוא השפיע עליו מרחמיו , אהבתו , וחיבתו . והיה מקרב אותו על כל הבנים והנכדים שלו . ההיסטוריון אבן הישאם אומר : " היה לעבד אל-מוטליבּ שטיח הנפרס בצל הכעבּה , הוא ישב שם בכל יום , הילדים של עבד אל-מוטליבּ לא העיזו לשבת על השטיח הזה לפני שיבוא האב וישב הוא קודם , אולם מוחמד הילד הקטן היה התרגל לשבת על השטיח לפני הסב , דודיו ניסו להרחיק אותו, אבל הסב נזף בהם ואמר , תנו לבני לשבת , אני נשבע באלוהים שיהיה לו מעמד נשגב בעתיד " . בהיותו בן שמונה , נפטר הסב של מוחמד עליו השלום , לפני מותו הוא הטיל את האחריות על מוחמד על דודו מצד אביו אבו טאליבּ . הנביא מוחמד הועבר לביתו של אבו טאליבּ , שם גדל תחת חסותו של אלוהים , הוא התרחק מכל צורות הַגַּ'אהִלִיָּה ( הפגניות ), ומכל ההרגלים הרעים שלה . הוא הוגדר בכל המּידות הטובות שׁל גבר, אֹמֶץ לֵב, ישּׁוּב הַדַּעַת, נְדִיבוּת, אֲדִיבוּת, רֶגֶשׁ כָּבוֹד , והיה הטוב במוסריו , בהתנהגותיו עם השכנים שלו , וביחסו עם המוכרים והרוכשים , היה הצודק בדבריו , טהור הלב , לא היה מנבל פה או פרוץ , ולא היה מושחת . בני עמו קראו לו " אל-אמין " זאת אומרת " הנאמן ".