عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

   

למה נהג הנביא מוחמד לכַבֵּד ולשבח אישה יהודיה ?

ישנה טענה רווחת שהנביא מוחמד עליו השלום הוא זה שחיבֵּר את הקוראן, נניח לרגע כי טענה זו נכונה...איך אפשר להסביר את דבריו לגבי מרים? הרי ידוע לכולם, גם המאמינים לו וגם הכופרים בו כי הוא ערבי . אז מה פשר דבריו ושבחיו של ערבי לאישה יהודייה שהיא מרים אמו של הנביא ישוע עליו השלום ?

מוחמד עליו השלום אף ציין שהיא הטובה ביותר בנשות העולם , וכי אלוהים בחר בה למעמד הזה .

מה גרם למוחמד הערבי לכבד אישה יהודיה ?

למה לא שיבח את אישתו , אמו , בתו או איזה אישה ערביה כמו ששיבח את מרים האישה היהודיה ?

 לא יוכל איש הנוהג בצדק להתעלם מעובדה זו שמוחמד עליו השלום לא חיבר את הקוראן , ודבריו על מרים מעידים על כך . משום שטבעו של האדם מעיד על יחסו לאמו , לאישתו ולבתו בצורה הטובה ביותר מהתייחסותו לאחרות , וזה מניע אותו לשבח אותן לפני אחרות, ולא לשבח אישה השייכת לדת שונה משלו במיוחד שיהודים אז נחשבו למתנגדים לו בפרט ולערבים בכלל . אותם יהודים באי-ערב שנהגו לזלזל בערבים מזה 3000 שנה , ועד עצם היום הזה.

סורת מרים

בקוראן הקדוש יש סורה על שמה של מרים אמו של הנביא ישוע עליו השלום . לסורה נקרא בשם הזה כאות כבוד ושיבוח למרים .

לעולם לא זכתה מרים לכבוד כזה בספרי קודש של היהודים או של הנוצרים . מבין (66) ספרי קודש של פרוטסטנטים ו (73) ספרי קודש של רומן קתולים אין ספר אחד או מה שנקרא על שם מרים .  אתה מוצא את הספרים הנקראים בשם מארק לוקה ופולס, ויש גם  מספר כפול של ספרים עם שמות אחרות , אך אין ספר אחד מהם שיוחס לישוע או אמו מרים (עליהם השלום )!

אילו חיבר הנביא מוחמד עליו השלום את הקוראן, היה רושם לצד שמם של ישוע ואמו את שם אמו עצמו( אמנה בת ווהב ) , או אישתו ( ח'דיגה או עאאישה ) , או בתו ואהובת לבו פאטמה ירצהן השם .

אבל , אין זה יאה לו , כי הקוראן אינו חיבורו של מוחמד , הוא הורד מעם אלוהים .

לא ניתנה למוחמד עליו השלום הזכות לשנות או לחבר את דעותיו האישיות בקוראן , אלוהים אמר בקוראן הקדוש : " אין הקוראן אלא השראה שאני משרה לנביא "
( סורת הכוכב : 4 ) .

 

עכשיו בוא אחי לקרוא עוד על מרים בקוראן :

פירושי סורת מַרְיַם (19)

בשם אלוהים הרחמן והרחים

כּהיעץ (1) זֶכֶר רַחֲמֵי רִבּוֹנְךָ עַל עַבְדוֹ זַכַּרִיָּא (2) כִּשֶׁהִתְפַּלֵּל אֶל רִבּוֹנוֹ תְפִילָה סִתְרִית (3) אָמַר רִבּוֹנִי עֲצְמוֹתַי עָשְשוּ וְרֹאשִׁי בָּעַר מֵשֵׂיבָה וּלֹא הָיִיתִּי רִבּוֹנִי בִּתְפִילַתִי אֶלֶיךָ אֻמְלָל (4) וְכִי אֲנִי חָשַׁשְׁתִּי מִפְּנֵי הַקְּרוֹבִים מֵאֲחוֹרַי וְאִשְׁתִי הָיְתָה עֲקָרָה נָא הַעְנֵק לִי מֵאֵתְךָ בֵּן (5) יֵרֵש אוֹתִי וְיֵרֵש מֵבֵּית יַעְקוּבּ וַעֲשֶׂה אוֹתוֹ רִבּוֹנִי מְרֻצֶה (6) הוֹי זַכַּרִיָּא הִנֵּה אָנוּ מְבַשְׂרִים לְךָ עַל עֶלֶם שְׁמוֹ יַחְיַא מִקֹדֶם לֹא קָרָאנוֹ בּוֹ לְאִישׁ (7) אָמַר רִבּוֹנִי אֵיךְ יִהֱיֶה לִי עֶלֶם וְאִשְׁתִי הָיְתָה עֲקָרָה וּכְבָר בָּאתִּי בַּיָמִים (8) אָמַר כַּךְ אָמַר רִבּוֹנְךָ זֶה קַל לִי וּכְבָר בָּרָאתֵיךָ לִפְנֵי כֵן בֶּהֱיוּתְךָ לֹא כְּלוּם (9) אָמַר רִבּוֹנִי עֲשֶׂה לִי אוֹת אָמַר אוֹתְךָ שֶׁלֹא תְדַבֵּר אֶל בְּנֵי הָאָדָם שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְאַתָּה בָּרִיא וְשָׁלֵם (10) וְיָצָא מִן הַמִּחְרָאבּ וֹאוֹתֵת לָהֵם כּי שַׁבְּחוּ אֶת אַלּלַה הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב (11) הוֹי יַחְיַא אֱחוֹז בַּסֶּפֶר בְּמֶרֶץ וְהִעְנַקְנוֹ לוֹ אֶת הֶחָכְמָה מֵנִעוּרָיו (12) וְרַחֲמִים מֵאִתַנוֹ וְטֹהַר וְהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם (13) וּמְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו וְלֹא הָיָה עָרִיץ מוֹרֶה (14) וְשָׁלוֹם עַלָיו בַּיוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַד וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ יָמוּת וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ יוֹשַׁב לַחַיִים (15) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת מַרְיָם כְּשֶׁפָּרְשָׁה מִמִשְׁפָּחֲתָה אֶל מָקוֹם מִזְרָחִי (16) וְלָקְחָה לָה מְחִיצָה מִפְּנִיהֵם וְשָׁלַחְנוּ אֶלֵיהָ אֶת רוּחֵנוֹ וְנִגְלְתָּ לָהּ בְּצוּרַת אָדָם שָׁלֵם(17) אָמְרָה יִשְׁמֹרְנִי הָרַחֲמָן מִפְּנֵיךָ אִם יְרֵא שָׁמַיִם הִנְךָ (18) אָמַר אֵינֵנִי אֶלָא שָׁלִיחַ רִבּוֹנֵךְ לְהַעְנִיק לָךְ בֵּן טָהוּר (19) אָמְרָה אֵיךְ יֶהֱיֶה לִי בֵּן וְלֹא נָגַע בִּי אָדָם וְלֹא הָיִיתִּי זוֹנָה (20) אָמַר כַּךְ אָמַר רִבּוֹנֵךְ זֶה קַל לִי וְנַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אוֹת לִבְנֵי הָאָדָם וְרַחֲמִים מֵאִתַנוֹ וְזֶה דָבָר נִגְזָר (21) אָז הָרְתָה אוֹתוֹ וּפָרְשָׁה עִמוֹ אֶל מָקוֹם נִידַח (22) וְחַבְלֵי הַלִידָה פּקְדוּהָ אֶצֶל גֶזַע הַדֶקֶל אָמְרָה מִי יִתֵּן וּמַתִּי לִפְנֵי כֵן וְיָרַדְתִּי לִתְהוּם הַנְשִׁיָּה (23) וְקָרָא אֶלֵיהָ מִתַחֲתֶיהָ אַל תִעַצְבִּי כְּבַר הֶעֱמִיד רִבּוֹנֵךְ מִתַחַת לְרַגְלָיֵךְ פֶּלֶג (24) וְנַעֲנְעִי לִקְרָאתֵךְ אֶת גֶזַע הַדֶקֶל יוֹרִיד עַלָיֵךְ תְמָרִים טְרִיִים (25) וְאִכְלִי וּשְׁתִי וְתָנוּחַ דְעַתֵךְ וְאִם תִרְאִי אַף אֶחַד מִבְּנֵי אָדָם אִמְרִי אֲנִי נָדַרְתִי לָרַחֲמָן צוּם וְלֹא אֲדַבֵּר הַיּוֹם עִם אִישׁ (26) וְהִבֵיאָה אוֹתוֹ אֶל בְּנֵי עַמָּה אָמְרוּ הוֹי מַרְיָם כְּבַר עָשִׂיתְּ דָבָר נוֹרָאִי (27) הוֹי אָחוֹת הָרוּן לֹא הָיָה אָבִיךְ אִישׁ רֶשַׁע וְלֹא הָיְתָה אִמֵךְ זוֹנָה (28) אָז הִצְבִּיעָה עַלָיו הֵם אָמְרוּ אֵיךְ לְדַבֵּר אֶל תִינוֹק בַּעֲרִיסָה (29) אָמַר אֲנִי עֶבֶד אַלְלַה הִעְנִיק לִי אֶת הַסֶּפֶר וְעָשָׂנִי נָבִיא (30) וְעָשָׂנִי מְבֻרָךְ בְּכֹל אֲשֶׁר אֶהֱיֶה וְצִיוַנִי עַל הַתְפִילָה וְעַל הַזַכָּאת כֹּל עוֹד אֲנִי בַּחַיִים (31)וּמְכַבֵּד אֶת אִמִי וְלֹא עָשָׂנִי עָרִיץ סוֹרֵר (32) וְהַשָׁלוֹם עַלָי בַּיוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַדּתִּי וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ אָמוּת וּבַיוֹם שֶׁבּוֹ אוֹשָׁב לַתְחִיָּה (33) זֶהוּ עִיסָא בֵּן מַרְיָם דְבָר הָאֶמֶת שֶׁבּוֹ מְפַקְפְּקִים (34) לא רָאוּי שֶׁאַלְלַה יֵקַּח לוֹ בֵּן יִשְׁתַבַּח שְׁמּוֹ אִם גָזָר דָבָר רַק יֹאמַר לוֹ הֱיֶה והָיָה (35) וְכִי אַלְלַה הוּא רִבּוֹנִי וְרִבּוֹנְכֶּם לָכֵן עַבְדוּהוֹ זֶה אֹרַח מֵישָׁרִין (36) הַמַּחַנוֹת חָלְקוּ בֵּינִיהֵם וְאוּי לַכּופְרִים מִמַרְאֶה יוֹם נוֹרָא (37) הֵם הַמֵטֵיבִים בְּיוֹתֵר לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת בְּיוֹם אֲשֶׁר יָבוּאוּ אֶלֵינוֹ אוּלָם בְּנֵי הֶעָוֶלָה הַיוֹם בִּתְעִיָּה מֻחְלֶטֶת (38) וְהַזְהֵר אוֹתָם מִפְּנֵי יוֹם הַחֲרָטָה כִּי נִגְזָר הַדָבָר וְהֵם בְּהֶסַּח דַעַת וְאִינָם מַאְמִינִים (39) אֲנַחְנוּ נֵרֵש אֶת הָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר עַלֶיהָ וְאֶלִינוֹ יוֹחְזַרוּ (40) וּזְכֹר בַּסֶפֶר אֶת אִבְּרָהִים כִּי הָיָה צָדִיק נָבִיא (41) כְּשֶׁאָמַר לְאָבִיו אָבָּא לָמָּה תַעֲבֹד מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מוֹעִיל לך דָבָר (42) אָבָּא כְּבַר הוֹעְנַק לִי מֵהַדַעַת מַה שֶׁלֹא הִשַׂגְתָּ לָכֵן לֵך אַחֲרַי אַנְחֶה אוֹתְךָ לְאֹרַח מִישָׁרִין (43) אָבָּא אַל תַעֲבֹד אֶת הַשָׂטָן כִּי הַשָׂטָן הָיָה לַרַחֲמָן סוֹרֵר (44) אָבָּא חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיֵּגַּע בְּךָ עוֹנֶש מֵהָרַחֲמָן וְתֶהֱיֶה לַשָׂטָן רֵעַ (45) אָמַר הֲמוֹאֵס אַתָּה מֵאֵלָי אִבְּרָהִים אִם לֹא תִחְדַל אֲקַלֵל אוֹתְךָ וְסוֹר מֵעַלָי אֲרֻכּוֹת (46) אָמַר שָׁלוֹם עֲלֶיךָ אֲבַקֵש לְךָ סְלִיחָה מֵרִבּוּנִי כִּי הוּא קִבֵּל אוֹתִי בְּסֶבֶר פָּנִים (47) וְאֶפְרוֹשׁ מֵעַלֵיכֶם וּמֵעַל אֲשֶׁר תַעֲבֹדוֹ מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַה וְאֶתְפַּלֵל אֶל רִבּוֹנִי אוּלַי לֹא אֶהֱיֶה בַּעֲבוּדַתוֹ אֻמְלָל (48) וְאַחַר שֶׁפָּרַשׁ מֵעַלֵיהֵם וּמֵעַל אֶלֶה שֶׁאוֹתָם עוֹבְדִים מִבִּלְעֲדֵי אַלְלַה הִעְנַקְנוֹ לוֹ אֶת אִסְחָאק וְאֶת יַעְקוּבּ וְעֲשִׂינוֹ כָּל אֶחַד מֵהֵם נָבִיא (49) וְהִעְנַקְנוֹ לָהֵם מֵרַחֲמֵינוֹ וְשָׂמְנוֹ אֶת זִכְרָם לַתְהִילָה בּפִי הַכָּל (50) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת מוּסָה כִּי הוּא הָיָה זָךְ וְהָיָה שָׁלִיחַ נָבִיא (51) וְקָרָאנוֹ אֶלָיו מִצַּד אַלְטּוּר הַיְּמָנִי וְקִרַבְנוּהוֹ לְסוֹד־שִׂיחֵנוֹ (52) וְהִעְנַקְנוֹ לוֹ מֵרַחֲמֵינוֹ אֶת אָחִיו הָרוּן נָבִיא (53) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת אּסְמָעִיל כִּי הָיָה מְקַיְּם הַבְטָחָה וְהָיָה שָׁלִיחַ נָבִיא (54) וְהָיָה מְצַוֵּה אֶת בְּנֵי מִשְׁפָּחֲתוֹ עַל הַתְפִילָה וְעַל הַזַּכָּאת וְהָיָה אֶצֶל רִבּוֹנוֹ מְרֻצֶה (55) וּזְכֹר בַּסֶּפֶר אֶת אִדְרִיס כִּי הוּא הָיָה צָדִיק נָבִיא (56) וְהִעְלִינוֹ אוֹתוֹ לְמָקוֹם רָם (57) אֶלֶה  אֲשֶׁר אַלְלַה הֵטִיב עִמָּם מִקֶרֶב הַנְּבִיאִים מִזֶרַע אָדָם וּמֵאֶלֶה אֲשֶׁר נָשָׂאנוֹ עִם נוּח וּמִזֶּרַע אִבְּרָהִים וְאִשְׂרָאִיל וּמֵאֲשֶׁר הִנְחִינוֹ וּבָחַרְנוֹ אִם יִקָּרְאוּ עַלִיהֵם אוֹתוֹת הָרַחֲמָן יִפְּלוּ מִשְׁתַחְוִים וּבוֹכִים (58) אַחֲרֵיהֵם קָמוּ אֲחֵרִים שֶׁהִזְנִיחוּ אֶת הַתְּפִילָה וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַתַּאֲווֹת הֵם יוֹשְׁלְכוֹ לְגַיְא (59) פְּרָט לְמִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה וְהֶאֱמִין וְעָשָׂה טוֹב אֶלֶה יִכָּנְסוּ לְגַּן הַעֵדֶן וְלֹא יִקֻפְּחוּ מְאוּמָה (60) גַנֵי עֵדֶן אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָרַחֲמָן לַעֲבְדָיו בַּסֶּתֶר כִּי הַבְטָחָתוֹ בּוֹא תָבוּא (61) אֵינָם שׁוֹמְעִים בּוֹ דִבְרֵי הֶבֶל רַק שָׁלוֹם וְלָהֵם בּוֹ פַּרְנָסָתָם הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב (62) אוֹתוֹ גַן עֵדֶן אֲשֶׁר נוֹרִישׁ לַיְּרֵאִים מֵעֲבָדֵינוֹ (63) וְלֹא נֵרֵד אֶלָא בְּצַו רִבּוּנְךָ לוֹ אֲשֶׁר בֵּין יָדֵינוֹ וַאֲשֶׁר מֵעֶבֶר לָנוֹ וַאֲשֶׁר בֵּין זֶה לְזֶה וְרִבּוֹנְךָ לֹא הָיָה שׁוֹכֵחַ (64) הוּא רִבּוֹן הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וַאֲשֶׁר בֵּינִיהֵם לָכֶן עֲבֹד אוֹתוֹ וּסְבֹּל אֶת עֲבוּדָתוֹ הֲאִם יוֹדֵעַ אַתָּה דוֹמֶה לוֹ (65) וְיֹאמר הָאָדָם הֲאִם לְאַחַר שֶׁאָמוּת אוֹצָא חַי (66) הֲאִם אֵין הָאָדָם זוֹכֵר כִּי קוֹדֶם בָּרָאנוּהוֹ בְּהֶיוֹתוֹ לֹא כְּלוּם (67) נִשְׁבַּע בְּרִבּוֹנְךָ כִּי אֱסוֹף נֶאֱסֹף אוֹתָם וְאֶת הַשָׂטָנִים אַחַר כָּךְ נָבִיא אוֹתָם מִסָּבִיב לְגֵּיהִנֹּם עַל בְּרָכִיהֵם (68) וַעֲקוֹר נַעֲקוֹר מִכָּל סִיעָה אֶת אֲשֶׁר הִרְבָּה לִמְרוֹת בָּרַחֲמָן (69) אָז אֲנַחְנוּ הַיּוֹדְעִים בְּיוֹתֵר אֶת אֶלֶה הָרְאוּיִים לְהִצָלוֹת בּוֹ (70) אֵין אֶחַד מִכֶּם אֶלָא יַעֲבֹר עֲלֶיהָ זֶה הָיָה עַל רִבּוֹנְךָ גְזִירָה נִגְזֶרֶת (71) אַחַר כָּךְ נָצִיל אֶת הַיְּרֵאִים וְנַשְׁאִיר אֶת בְּנֵי הֶעָוֶלָה בּוֹ עַל בְּרָכֵיהֶם (72) וּכְשֶנִקְרָאִים עַלִיהֵם פְּסוּקֵינוֹ בְּרוּרִים אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים לַמַּאְמִינִים מִי מִשְׁנֵי הַמַחֲנוֹת הוּא בַּעַל הַמַּעֲמָד וְהַמָּקוֹם הַיּוֹתֵר טוֹב (73) כַּמָּה אֻמּוֹת הִכְחַדְנוּ לפְנֵיהֵם וְהֵם הָיוּ יוֹתֵר מְבֻסָסוּת וְנָאוֹת (74) אֱמֹר מִי שֶׁהָיָה בַּתְעִיָּה הָרַחֲמָן כְּבַר מַאֲרִיך לוֹ עַד שֶׁיִרְאוּ אֶת מַה שֶׁהוֹבְטַח לָהֵם יְסּורִים אוֹ יוֹם הַדִּין אָז יֵדְעוּ מִי הוּא בַּעַל הַמַּעֲמָד הַנָחוּת וְחֲיָּלָיו חָלָשִׁים יוֹתֵ&#




                      Next article




Bookmark and Share


أضف تعليق

You need the following programs: الحجم : 2.26 ميجا الحجم : 19.8 ميجا