התפיסה המוטעית של התלמידים לנבואותיו של ישוע

כותבי הבשורות בברית החדשה אהבו את הנבואות של התנ"ך, והתכוונו לסלף את המשמעות של טקסטים רבים של התנ"ך, ולהפוך אותם להיות נבואות על המשיח – הנביא ישוע, אהבתם למשיח או לסילוף גרמה להם להבין בטעות הרבה נבואות המדברות על המשיח, למשל נזכר בתהילים על אודות הנביא הבא " לְדָוִד, מִזְמוֹר נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי; עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ, הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃ " (תהילים קי:1). הנבואה הזאת לא מיועדת בכל דרך כלשהי למשיח.

פיטר טעה בפירושו כאשר אמר: "  הרי דוד לא עלה השמימה, אלא שהוא אומר: נאם יהוה לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך, לכן ידע נא כל בית ישראל בברור, שאלהים שם לאדון ולמשיח את ישוע זה אשר אתם צלבתם." (מעשי השליחים ב:36/34).

ההוכה לכך שפיטר טעה בפירוש שלו היא שישוע הכחיש שהוא המשיח הבא על לשון דוד, נזכר בבשורה על פי מתי נכתב" כשנקהלו הפרושים שאל אותם ישוע:, "מה דעתכם על המשיח? בן מי הוא?" השיבו לו: "בן-דוד". אמר להם: "אם כן כיצד, בהשראת הרוח, קורא לו דוד 'אדון' באמרו, 'נאם יהוה לאדני: שב לימיני עד-אשית אויביך הדם לרגליך?, ובכן אם דוד קורא לו 'אדון' כיצד הוא בנו?, אף אחד לא היה יכול לענות לו דבר, ומאותו יום גם לא העז איש להוסיף לשאל אותו." (הבשורה על פי מתי כב:46/41).

נזכר גם בבשורה על פי מרקוס: " אשרי אותם העבדים אשר האדון בבואו ימצאם עומדים על המשמר. אמן אומר אני לכם, הוא יאזר את מתניו, יושיבם, ויגש לשרת אותם. " (הבשורה על פי לוקס יב:37).

זה מה שנזכר בבשורה על פי לוקס: "  שאל הוא אותם: "כיצד זה אומרים על המשיח שבן דוד הוא?, הן דוד עצמו אומר בספר תהלים, "נאם יהוה לאדני, שב לימיני, עד-אשית אויביך הדם לרגליך. הנה דוד קורא לו "אדון", ואיך הוא בנו?" (הבשורה על פי לוקס כ:44/41). למרות ההצהרה הברורה הזאת הנוצרים מתעקשים עד עצם היום הזה שישוע עליו השלום הוא המשיח אשר דוד בישר על בואו בנבואה שלו למרות שהם אומרים שהוא בן דוד!

פול (שאול השליח) העתיק את בשורתו של אללה לדוד בבנו שלומה באגרתו אל העבריים אלא שהפך אותה לנבואה בישוע עליו השלום, הוא אומר: " האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובדרכים רבות אל האבות ביד הנביאים, 2 דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד הבן אשר שם ליורש כל ובידו גם עשה שמים וארץ; 3 הוא זהר כבודו וצלם עצמותו ונושא כל בדברו רב-הגבורה, ולאחר שעשה טהור חטאים ישב לימין הגדלה במרומים 4 והיה לגדול במאד מן המלאכים, כהיות השם שירש נעלה משלהם, כי אל מי מהמלאכים אמר מעולם, בני אתה, אני היום ילדתיך?" ועוד,  "אני אהיה-לו לאב והוא יהיה-לי לבן?" ( אגרת שאול השליח אל העבריים א:5/1).

שאול ציטט את המשפט שנזכר בספר שמואל ב ( 14/7) והפך את המשפט הזה לנבואה על המשיח, שאול חשב שהמשפט הזה בתור נבואה על ישוע עליו השלום אבל זו היתה טעות מופרכת.

הציטוט הזה לא נכון, הטקסט הזה בא בהקשר דבריו של דוד, אללה יתעלה ציווה לנביא "נתן" כדי לומר לדוד: " וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־נָתָן הַנָּבִיא, רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים; וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים, יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה׃ 3 וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־הַמֶּלֶךְ, כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה; כִּי יְהוָה עִמָּךְ׃ 4 וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה, אֶל־נָתָן לֵאמֹר׃ 5 לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־עַבְדִּי אֶל־דָּוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה; הַאַתָּה תִּבְנֶה־לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי׃ 6 כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת, לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה; וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ, בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן׃ 7 בְּכֹל אֲשֶׁר־הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי, אֶת־אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוִּיתִי, לִרְעוֹת אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר; לָמָּה לֹא־בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים׃ 8 וְעַתָּה כֹּה־תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן־הַנָּוֶה, מֵאַחַר הַצֹּאן; לִהְיוֹת נָגִיד, עַל־עַמִּי עַל־יִשְׂרָאֵל׃ 9 וָאֶהְיֶה עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִתָה אֶת־כָּל־אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ; וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל, כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃ 10 וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו, וְלֹא יִרְגַּז עוֹד; וְלֹא־יֹסִיפוּ בְנֵי־עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה׃ 11 וּלְמִן־הַיּוֹם, אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל־אֹיְבֶיךָ; וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה, כִּי־בַיִת יַעֲשֶׂה־לְּךָ יְהוָה׃ 12 כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ, וְשָׁכַבְתָּ אֶת־אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימֹתִי אֶת־זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, וַהֲכִינֹתִי אֶת־מַמְלַכְתּוֹ׃ 13 הוּא יִבְנֶה־בַּיִת לִשְׁמִי; וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד־עוֹלָם׃ 14 אֲנִי אֶהְיֶה־לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן; אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ, וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים, וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם׃ 15 וְחַסְדִּי לֹא־יָסוּר מִמֶּנּוּ; כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל, אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ׃ 16 וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד־עוֹלָם לְפָנֶיךָ; כִּסְאֲךָ, יִהְיֶה נָכוֹן עַד־עוֹלָם׃ 17 כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה; כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל־דָּוִד" (שמואל ב:ז:17/2).

נזכר גם בספר דברי הימים הראשון כי שמו של בעל הנבואה הוא שלמה, " הִנֵּה־בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל־אוֹיְבָיו מִסָּבִיב; כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל־יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו׃ 10 הוּא־יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן, וַאֲנִי־לוֹ לְאָב; וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל עַד־עוֹלָם׃" ( דברי הימים הראשון כב:9).

אחת הדוגמאות שמעידות על סילוף הנבואות על ידי הנוצרים והאוונגליסטים וטעייתם בהבנת הנבואות האלה היא מה שנזכר בבשורה על פי מתי אודות חזרתו של ישוע למצרים במהלך ילדותיו:
" הם הלכו משם ומלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום ואמר: "קום, קח את הילד ואת אמו וברח למצרים והיה שם עד אשר אמר לך, כי הורדוס יחפש את הילד כדי להשמיד אותו." 14 הוא קם ולקח את הילד ואת אמו בלילה ויצא למצרים. 15 שם נשאר עד מות הורדוס, לקיים את אשר אמר יהוה ביד הנביא: "ממצרים קראתי לבני." (הבשורה על פי מתי ב:15/13).