האם האיסלאם התפשט על ידי הכוח ؟

קוראים יקרים, כדי לנתח ולהפריך את הטענה הזו לאור עובדה היסטורית ומתועדת, אנו נחזור אחורה לתחילת הופעתה של דת האיסלאם בזמן הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום, אשר שהה בעיר הקדושה "מכה" למשך 13 שנים בעודו קורא לאנשי מכה להאמין בדת האיסלאם, הוא עסק בכל דרך אפשרית כדי להעביר את המסר של האיסלאם. במשך התקופה הזו נתקל הנביא מוחמד עליו בירכה ושלום בכל סוגי האשמות שווא, השמצות , רדיפות , הטרדות , חרם , איומים , תקיפות ותוקפנות פיזית אכזרית מבני עמו, האנשים אשר האמינו בדת האיסלאם, ותמכיו של הנביא מוחמד עליו השלום סבלו גם כן מהעינוים של בני שבט קוריש, הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום היה עובר בחלק מתומכיו כאשר בני שבט קוריש מיסרים אותם אלא שהנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום היה מצווה עליהם להתאזר בסבלנות. מספר רב של המוסלמים החדשים אשר ענו לנביא מוחמד עליו ברכה ושלום, והלכו בדרכו, נחשפו למבצע הכחדה, עינוי, ורצח. דבר שמבהיר את הסבל הארוך של חסידיו ותמכיו של הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום בתקופה הזו.

הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום היה מרגיע את הפצועים כשאר הוא עובר עליהם בעודום מתיסרים, הוא אמר לחברו עמאר בן יאסר והוריו שהפכו בסופו של דבר לחללים הראשונים של האיסלאם " משפחתו של יאסר, תתאזרו בסבלנות כי גן עדן יהיה המשכן שלכם".

(מסופר על ידי אט-טבראני)

הכופרים  המשיכו לרדוף את הנביא מוחמד עליו השלום ותומכיו, עד כדי כך לתכנן בחשאי לרצוח אותו בעוד שהנביא מוחמד עליו השלום היה מתפלל לאללה באומרו: " הוי אללה סלח לבני עמי כיוון שלא יודעים".

(מסופר על ידי אל-בוח'ארי ומוסלם)

אללה ישתבח שמו ויתעלה היה תומך בנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום בפני אלה אשר הכחישו את המסר שלו על ידי הפסוקים  של הקוראן הקדוש, כיוון שהדרך של הקריאה לדת האיסלאם ארוכה ונחשבת לסכסוך בין האמת לבין השווא, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן הקדוש:

"עמוד בעוז רוח כאשר עמדו השליחים חדורי הנחישות, ואל תבקש להחיש להם זאת. ביום אשר יראו את אשר הובטח להם, ידמו כי חלפה רק שעה אחת מן היום". (סורת אל-אחקאף: 17)

הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום המשיך להפיץ ולקרוא לדת האיסלאם בין השבטים אשר באים לעיר הקדושה מכה בכל שנה עד שהאמינו קבוצה של אנשים מעיר אלמידנה, הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום עלה עם חבריו ותומכיו לעיר אל-מדינה בעודו לא שפך טיפת דם אחת, למשך ה-13 שנים ששהה במכה למרות ששבט קוריש הפקיעו את ההון של הנביא עליו השלום ושל חבריו ותומכיו.

למרות כל זה הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום ציווה על חבריו להילחם באויבים שלו אלא בשנה השנייה לאחר העלייה, כאשר האויבים של הנביא מוחמד עליו השלום החילו לאיים על קריאתו של הנביא מוחמד עליו השלום, הנביא עליו השלום לא יזם להילחם בהם.

העימות בין הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום ואויביו החיל כאשר  הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום יצא עם חבריו ותומכיו כדי לתקוף באחת השיירות של שבט קוריש בהנהגת אבו סופין במטרה כדי להחזיר את כספם ורכושם של חבריו אשר הוחרמו על ידי שבט קוריש בעיר הקדושה מכה, אלא שהשיירה הזו הצליחה להימלט, מייד לאחר מכן, שבט קורייש ידעו בתקרית הזו והכינו צבא גדול ומצויד היטב כדי להילחם בנביא עליו ברכרה ושלום, הקרב הזה היה הקרב הראשון באיסלאם שבו ניצחו המוסלמים את הכופרים.

אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

"(למאמינים) אשר יוצאים למלחמה ניתנת בזאת רשות (להשיב מלחמה), כי נגרם להם עוול. אללה יכול לחוש לעזרתם* הם אשר גורשו ממושבותיהם בלא צדק, רק על שום שאמרו, ריבוננו הוא אללה. אלמלא הדף אללה את האנשים, אלה בידי אלה, היו נהרסים מנזרים וכנסייות ובתי-כנסת ומסגדים אשר מרבים להזכיר בהם את שם אללה. אללה יושיט עזרה לכל החש לעזרתו, הן אללה חזק ואדיר." (סורת העליה לרגל:40-39).

קורא יקר, דע לך שכל הקרבות והניצחונות של הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום וחבריו למשך תקופה של 23 שנים של השליחות של הביאו רק למותם של  375 בני אדם. 

החברים של הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום הלכו בעקבותיו, וקראו לשאר האומת להאמין בדת האיסלאם בדרך הטובה ביותר, המוסלמים פתחו הרבה ממלכות למרות שלא היו מחזיקים הציוד השווה לצבאות של ממלכות אלו. בשיר אחמד שאד, אחד האנשים שהמיר את דתו לאיסלאם בקרוב אומר: " השאלה אשר הטרידה אותי היא שהנוצרים חושבים  שדת האיסלאם התפשטה על ידי חוד החרב, אני אמרתי לעצמי: למה אנשים מקבלים את דת האיסלאם, וממשיכים להמיר את דתם לאיסלאם, בכל רחבי העולם? למה ממירים את דתם לאיסלאם ללא כפייה?

השאלה עכשיו היא האם האיסלאם היא הדת היחידה אשר ציוותה לחסידים שלה להכין את הציוד והכוח כדי להפיץ את הדת ולהגן עליה, נכתב בתורה בספר דברים:

"כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה-- וקראת אליה, לשלום.  יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך:  והיה כל-העם הנמצא-בה, יהיו לך למס--ועבדוך.  יב ואם-לא תשלים עימך, ועשתה עימך מלחמה--וצרת, עליה.  יג ונתנה יהוה אלוהיך, בידך; והכית את-כל-זכורה, לפי-חרב.  יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה בעיר, כל-שללה--תבוז לך; ואכלת את-שלל אויביך, אשר נתן יהוה אלוהיך לך.  טו כן תעשה לכל-הערים, הרחוקות ממך מאוד, אשר לא-מערי הגויים-האלה, הנה.  טז רק, מערי העמים האלה, אשר יהוה אלוהיך, נותן לך נחלה--לא תחייה, כל-נשמה.  יז כי-החרם תחרימם, החיתי והאמורי הכנעני והפריזי, החיווי, והיבוסי--כאשר ציווך, יהוה אלוהיך.  יח למען, אשר לא-ילמדו אתכם לעשות, ככול תועבותם, אשר עשו לאלוהיהם; וחטאתם, ליהוה אלוהיכם.  "  (ספר דברים: יא - יח)

גם הנצרות ציוותה על החסידים שלה להכין את הציוד והכוח, נזכר בבשורה של מתי:

"דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם-לבעל הבית קראו בעל-זבול אף כי-לאנשי ביתו: 26 על-כן לא תיראו מפניהם כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע: 27 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו מעל הגגות: 28 ואל-תיראו מן-ההרגים את-הגוף ואת-הנפש לא-יוכלו להרג אך תיראו את אשר-יוכל לאבד גם את-הנפש גם את-הגוף בגיהנם: 29 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם: 30 ואתם גם-שערות ראשכם נמנות כלן: 31 לכן אל-תיראו הנה יקרתם מצפרים רבות: 32 הן כל-אשר יודה בי לפני האדם אודה-בו גם-אני לפני אבי שבשמים: 33 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש-בו גם-אני לפני אבי שבשמים: 34 אל-תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם-חרב: 35 כי באתי להפריד בין איש ואביו ובין בת ואמה ובין כלה וחמותה: 36 ואיבי איש אנשי ביתו: 37 האהב את-אביו ואת-אמו יותר ממני אינו כדי לי והאהב את-בנו ובתו יותר ממני אינו כדי לי: 38 ואשר לא-יקח את-צלובו והלך אחרי אינו כדי לי: 39 המצא את-נפשו יאבדנה והמאבד את-נפשו למעני הוא ימצאנה: 40 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני: 41 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח: 42 והמשקה את-אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא-יאבד שכרו:" (הבשורה על ידי מתי:10:42-25)

ד"ר גוסטב קובע  בספרו: " התרבות של הערבים"  כי הכוח לא היה גורם מכריע בהתפשטות הקוראן, והמסלמים לא כפו על הערבים המובסים להמיר את דתם לאיסלאם, חלק מהעמים הנוצריים המירו את דתם לאיסלאם וקיבלו את הערבית כשפה להם, זה היה בעיקר בגלל הצדק של המנצחים הערבים שלא ראו קודם לכן, ובגלל הסובלנות והסלחנות של דת האיסלאם שהשתקפה בהתנהגויות של המוסלמים.