ראייה חזותית ליגאלית לפי האיסלאם

האיסלאם חותר לנישואין בלתי מעורערים ואם אכן המוסר והדת הם בסיס מוצק הרי אסור להזניח את המראה וההופעה החיצונית על מינת ששני הצדדים יהיו מושכנעים כל אחד בשני, לכן האיסלאם התיר לאיש ולאשה המועמדת לראות כל אחד את השני. אל הנביא מוחמד עליו השלום בא איש ואמר לו שהוא ארס אשה מהאנצר (תושבי אלמדינה שקבלו בברכה את בואו של הנביא מוחמד עם מהגרים) הנביא שאל אותו "הסתכלת עליה? האיש השיב בשלילה, הנביא מוחמד אמר לו "לך ותסתכל עליה כי לאנצאר גישה מסויימת ".

(מסופר על ידי מוסלם)

הנביא מוחמד הבהיר את הצורך העומד מאחורי ראייה חזותית של הארוסה. לפי אנס בן מאלק ירצהו אללה, אלמוג'יר בן שעבה  ארס אישה, הנביא יעץ לו: לך ותסתכל עליה כי טוב שתהיה הרמוניה בין שניכם".

על מנת שהאיסלאם יבטיח קיום חברה טובה רחוק מהבעיות החברתיות וכל עוד, וכי האהבה בין הגבר לאשה היא נורמלית ואינסטינקטיבית, מקבל האסלאם את האהבה התמימה ומציין את דרכי חיזוקה והמשיכה. הנביא מוחמד אמר " טוב לאהובים להתחתן".

האיסלאם קורא לאפשר לאהובים להתחתן, לפי עבאס: בעלה של ברירא היה עבד בשם מוג'יס, ראיתי אותו הולך אחריה והדמעות זולגות על הזקן שלו. הנביא אמר לעבאס :"האם אינך מתפלא מאהבת מוג'יס לברירא ומשנאת ברירא למוג'יס?".

(מסופר על ידי אלבוח'ארי)

האיסלאם מעודד את המוסלמים להציג את בנותיהם – בהסכמתן – להתארס לאנשים הטובים והדתיים, אין פגם בכך. לפי הקוראן בסיפורו של משה: " וכשבא למעיינות מדייאן מצא אנשים רבים משקים את צאנם ומצא שתי צעירות המרחיקות את צאנן שאל אותן מה יש, אמרו לא נגיש למעין לפני שהשאר ישקו את צאנם, ואבינו איש זקן , הוא השקה להם, וישב בצל ואמר אללה אני זקוק לחסדך, ואליו ניגשה אחת מהן מביישת, ואמרה: אבא מזמין אותך לגמול לך, וכשהגיע לאבא סיפר לו על מה שקרה, האבא אמר אל תפחד, ניצלת מאנשי הרשע. אחת הבנות אמרה לאבא שלה תשכור את שירותיו כי הוא חזק ואמין, הוא אמר אני רוצה שתתחתן מאחת משתי בנותי תמורת עזרתך למשך שמונה שנים ואם תשלים עשר תהיה התנדבות, ואינני רוצה להכביד עליך בעזרת השם אהיה איש טוב, אמר לו ברית ביננו או שאשלים או שאמות ואללה עד עלינו".

(מסופר על ידי אלבוח'רי).

לפי סאלם בן עבד אללה סיפר כי שמע את עבד אללה בן עומר אומר כי כאשר התאלמנה חפצא בתו של עומר לאחר מות חניס בן חוזיפה, שהיה מחברי הנביא מוחמד, אמר עומר בן אלח'טאב: "פניתי לעות'מן בן עפאן והצעתי לו להתחתן ממנה, והוא אמר אחשוב על זה ולאחר כמה לילות נפגשנו והתנצל לי, אז פניתי לאבו בקר והצעתי לו את חפצא והוא שמר בשתיקה, כעסתי עליו יותר מעות'מאן, ולאחר כמה ימים נארסה לנביא מוחמד עליו השלום והתחתן ממנה. לאחר מכן נפגשתי עם אבו בכר ששאל אותי: האם כעסת עלי כשהצעת לי את בתך? עומר השיב בכן. אז אמר אבו בכר: מה שמנע ממני הוא שאני ידעתי שהנביא מוחמד דיבר עליה, ולא רציתי לחשוף את סודו של הנביא ואילו וויתר עליה הנביא הייתי מתחתן ממנה.