عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

Under category תולדות חייו של מוחמד
Creation date 2009-08-09 08:02:21
Article translated to
العربية    English   
Hits 5072
שלח הדף לחבר
العربية    English   
שלח הדף לחבר Print Download article Word format Share Compaign Bookmark and Share

   

 

חלימה היא המיינקת של הנביא מוחמד עליו הברכה והשלום, לחלימה היה חמור, הוא יספר לנו את הסיפור שלה עם מוחמד התינוק:  

חייתי לפני מאות השנים במדבר אצל אישה שקראו לה בשם " חלימה א-סעדייה ". היא עבדה כמיינקת אצל המשפחות האצילות במיכה, כי בזמן הזה נהגה האליטה במיכה לשלוח את בניהם למיינקות במדבר כדי להניקן ולגדלן בסביבה המדברית . 

חלימה היתה ענייה, היא חיה עם בעלה "אלחארת'" באוהל, באזור חסר גשמים, חסר עצים, וחסר מצרכים. אני היית כל כך רז.

יום אחד, היא לקחה אותי אל האוהל. שמחתי, כי חשבתי שאני יוצא למרעה עם הכבשים, לאכול קצת דשא ירוק. אבל היא עלתה על גבי ותינוקה הבלתי מפסיק לבכות, ובעלה הזקן רכב על הגמל שלו והלכנו במדבר.

זה היה יום חם ביותר, בְקַשוּת הצלחתי להזיז את הרגלים שלי, כי באמת הייתי עייף מאוד, ולא היה לי כוח ללכת עוד. הילד עדיין בוכה, היא רצה להניקו כדי יפסיק לבכות, אולם היא לא מצאה חלב בשד שלה, אז אמר בעלה:

איך את הולכת לחפש תינוק להניקו, ואין לך חלב להניק את התינוק שלך ?

היא הגיבה : כאשר אשיג תינוק נוסף כדי להניק אותו, משפחתו תשלם לי כסף, אז אקנה לי אוכל, וכאשר אאכול יבוא החלב לשדים שלי ואני אניק בו את שניהם. אולם החשוב עכשיו הוא למצוא את התינוק העשיר שמשפחתו תשלם לי סכום גדול של כסף.

רציתי לדעת לאן אנו נוסעים, שאלתי את הגמל שידע את דרכי המדבר יותר טוב ממני, הוא ענה : אנו נוסעים למיכה !

שמחתי מאוד כשידעתי שאנו נוסעים למיכה, הרגשתי מיד נמרצות וכוח להליכה. אז החלתי ללכת במהירות אפילו רצתי בכל המהירות! כיצד ? אני לא יודע !

אני מיהרתי במידה שבה הגענו למיכה לפני כל אלה שנסעו לפנינו, וחלימה הודתה לי, כי נתתי לה סיכוי גדול יותר כדי להקדים את האחרים, וגם להשיג התינוק שתניק אותו .

היא החילה לחפש פה ושם, ולאחר תקופה ארוכה היא חזרה אלינו עייפה ועצובה. ושמעתי אותה אומרת לבעלה:

נראה לי שאנחנו נחזור בידים ריקות, אף אחד לא הסכים לתת לי את התינוק שלו בשל מראה העייפות והחלשות שלי .

לאחר שנחה קצת, היא חזרה עוד פעם לחפש שוב. נעלמה, ופתאום ראינו אותה באה במהירות מרוב השמחה, וקראה לבעלה: ברוך השם ברוך השם !!

אנחנו שמחנו איתה כי מצאה לה תינוק .

כשהגיעה לידינו נשמתי ריח של מושק מתוק ביותר. זה היה הריח של התינוק שהיא הביאה אותו. זה היה תינוק נחמד ויפה, יפה כמו הירח במלואו .

בעלה אלחארת' ניגש אליו, והביט בפניו ושמח לראותו שמחה גדולה, ושאל: בן מי הוא ? ומה קוראים לו ?

היא הגיבה : שמו מוחמד ... מוחמד בן עבדוללה בן עבד אל מוטילבּ. סבו הוא עבד אל מוטילבּ מנהיג קוריש. אביו עבדוללה מת בהיותו פעוט ברחם אימו, לכן הוא נולד יתום . אימא שלו היא אמנה בת ווהבּ אחת נשות הערבים האצילות . 

אלחארת' עזר לאישתו לעלות על גבי כדי לנסוע ולחזור הביתה, אז נראה התינוק שמח מאוד גם הוא .

נסענו, גיליתי כי אני לא הולך אלא רץ במהירות זרה, הגעתי לפני הכול אפילו לפני אלנ שהתחילו את הנסיעה לפנינו . הרגשתי כוח ושביעות כאילו שהייתי כל היום במרעה אוכל ושותה . הגמל של אלחארת' רץ גם הוא כאילו היה סוס .

בסופו של הדבר הגענו לאוהל של חלימה ואלחארת', וגם הטוב הגיע אלינו. המצב השתנה לגמרי, השמים שלא הורידו גשמים מזה חודשים רבים החילו להוריד גשמים, אז החילה האדמה לחזור להופיע עם הירוק, אנחנו הגמל ואני מצאנו מספיק דשא ומים.

הכל השתנה: הארץ, השמיים, האווירה, האנשים, הכבשים, והאוהל. הכל נהפך לטוב .. הכל טוב .. מאז בואו של מוחמד.

חלימה היתה ברוב שמחתה בימים האלה. קודם לא מצאה מזון, לא היה לה חלב מספיק להניק את בנה אבל היום יש לה מספיק להניק את בנה ולהניק את מוחמד . היא שמחה מאוד בטוב שנגזר לה אחרי בואו של התינוק הזה, גם בעלה שמח מאוד.

לעתים קרובות נסעה חלימה יחד עם התינוק מוחמד על גבי, זה היה הרגע המאושר שלי. הלכתי עימם במדבר תחת השמש ללא עייפות. הייתי מרגיש כאילו בשמים היה ענן מהגן עלינו מהשמש.

בהיותו בן שנתיים גמל מוחמד מן היניקה, אז היה על חלימה להחזירו לאימו, נסענו למיכה להחזיר אותו למשפחה, בנסיעה שקעה חלימה בהרהורים ובצער עמוק כי מוחמד יחזור למשפחתו .

הגענו למיכה ונכנסנו לביתו של מוחמד. חלימה נכנסה לאימו. זמן קצר לאחר מכן שמעתי את קולה של חלימה, מבפנים, שמעתי אותה מבקשת מהגברת אמנה אימו של מוחמד שתרשה לה להשאיר אותו אצלה עוד זמן. חלימה התחננה לאימו עד שהסכימה שמוחמד יחזור איתנו. חזרנו ואנחנו מלאים שמחה. רצתי בכל מהירות אפילו האנשים לא האמינו שאני חמור מרוב המהירות שלי !

נכנסנו על אלחארת', לרגע הראשון לא האמין שמוחמד חזר איתנו !

מוחמד שהה איתנו עוד, והתרבה הטוב והברכה ונמשכה שמחתנו בו.  

חלפו ימים וחודשים, יום אחד בא בנה של חלימה רץ וצורח :

אימא, שני אנשים לבושים לבן באו ולקחו את אחי מוחמד !!

אלחארת' צרח : מה, איך לקחוהו ? אנחנו אחראים על הילד הזה .

הילד המשיך בסיפור: אחד האנשים פתח את חזיהו של מוחמד והשני חיפש משהו בו והוציא אותו ועזבו שניהם .

חלימה ובעלה מיהרו לחפש את מוחמד, וגם אני רצתי לראות מה קרה. מצאנו את מוחמד עומד בשלווה והחיוך החביב שלו מצטייר על פניו . 

למרות שמוחמד היה בריא ושלם , אלא שחלימה חששה ופחדה על הילד הקטן, היא ובעלה החליטו להחזירו למשפחתו. על כן עזבנו את מוחמד, אבל הוא השאיר לנו את הטוב שהביא עמו .

הוא השאיר לנו את האושר והשמחה, השמחה הזו גברה כשידענו את הסיפור של שני הדברים כי נגלה שהם היו מלאכים שנשלחו מקרב אללה, הם שטפו את הלב שלו וניקו אותו כהכנה לקבל את המסר הגדול....המסר של האיסלאם .




                      Previous article                       Next article




Bookmark and Share


أضف تعليق

You need the following programs: الحجم : 2.26 ميجا الحجم : 19.8 ميجا