Search
האישה המנצחת את הנביא עליו השלום
האישה המנצחת את הנביא עליו השלום
"אללה כבר שמע את דבריה של המתנצחת עמך על בעלה, והמתלוננת אל אללה. ואללה שומע את חילופי דבריכם, אכן אללה שומע מבחין" (סורת אל מוג'אדילה : 1 ).
זה הוא הפסוק הפותח את סורת אל- מוג'דילה ( הוויכוח ), הרקע של סורה זו הוא מאוד מעניין. הוא מזכיר לנו כיצד יום אחד ניגשה לנביא מוחמד (עליו השלום) אישה מנשות המוסלמים, והתלוננה בפניו על מעשה הד'יהאר(1) שבעלה עשה לה קודם לכן. על פי המסורת הערבית באותה תקופה, ד'יהאר היה למעשה אקט של גירושין שבו גבר (זועם ברוב המקרים) אומר לאישתו: "את בעבורי כמו הגב של אימי". וכך מאותו הרגע האישה הייתה מאבדת את זכותה הטבעית ותמיכתו הכלכלית. הדבר הזה השאיר את האישה תלושה מבלי כל אפשרות להינשא מחדש, ובעלה יכול היה לשאת אישה אחרת במקומה.
האישה שבעלה התגרש ממנה דרך דה'אר
האישה הייתה חַ'וִולַה בת תַ'עְלַבַּה ירציה אללה, ועד היום הזה היא מכובדת בתור האישה שקריאתה לצדק נשמעה על ידי אללה וקיבלה את תגובתו. זאת מכיוון שהקוראן עצמו מעיד כיצד אללה שמע את תלונתה.
אללה שמע את האישה הזו בהיותה מתלוננת לנביא מוחמד עליו ברכה ושלום, ומווכחת עימו בעניין זה ... וזה מבהיר, קורא יקר איך העיזה ח'וולה בת ת'עלבה להציג את בעייתה בפני הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום .
די אם נאמר שהאומץ שלה היה ראוי מאוד להערכה. ואין ספק שהיא שונה מכל הסטריאוטיפ הטיפוסי של האישה המוסלמית המדוכאת מתחת למעטה הבד, לא כך?
שלא במקרה, הסורה הזאת נקראת "אַלְ מֻוגָ'אדַלַה" וידועה גם בשם "אַלְ מֻוגָ'אדִילַה", הפירוש של השם הראשון הוא: "עתירה וויכוח" והפירוש של השם השני הוא : "האישה אשר עתרה והתווכחה". שני הפירושים מתייחסים למקרה של הסחאביה ח'וולה בת ת'עלבה, ולכך שהוא היה הרקע להתגלות הסורה הזאת.
ח'וולה יכלה להישאר בביתה ולבכות על מר גורלה, על כך שבעלה הכריז עליה את הד'יהר ועזב אותה. אך משהו גרם לה לקום ולערער על כך באופן ישיר בפני הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום. שלושת המילים שאללה משתמש בהם לתאר אותה: מתנצחת, מתלוננת ומחליפה דברים – מדגישים כי הוא אכן שמע אותה, והיא עשתה משהו מעורר שבח והערצה, ולא מעשה אסור או מרדני.
כמו כן, המילה תוג'אדילו ( )מראה כי ח'וולה (רדיאללהו ענהא) הייתה בטוחה ורהוטה בדבריה, והיא הציגה את המקרה שלה על הצד הטוב ביותר. הפסוק הזה בקוראן מראה את ההוכחה הניצחת לעובדה שאם הבעל מתייחס בצורה רעה לאשתו ונוהג בה בעוול, יש לה את מלוא הזכות להתלונן למישהו בעל סמכות גבוהה יותר, אשר יכול לפתור את המצב.
ובמעבר מהיר לימים שלנו, מצבם של אין ספור הנשים אשר סופגות התעללויות מתמשכות בתוך המשפחה בכל רחבי העולם, גורם לד'יהאר ההוא להיראות כמשהו לא כל כך נורא. נכון שוויכוחים וחילוקי דעות הם עניין נורמאלי בין בני זוג, אולם במקרים מסוימים הקווים נחצים, והעלבות מילוליות סוללות את הדרך לאלימות הפיזית.
ודאי שכל מקרה הוא שונה ואי אפשר ליישם פתרון זהה על כולם, אלא אם לוקחים בחשבון את הנסיבות של כל מקרה. אבל מה שהאישה המוסלמית יכולה ללמוד מהמקרה של ח'וולה בינת ת'עלבה, הוא שעליה לעמוד באומץ מול האתגרים שהחיים מציבים בפניה (בין אם היא נשואה או רווקה). ולא יהיה לה מנוס לעיתים, מלאסוף את כל כוחה הפנימי ולעמוד מול אי הצדק, מתוך הסתמכות מלאה באללה ישתבח שמו ומתוך תקווה לעתיד טוב יותר.
יום אחד, כאשר הח'ליף עומר בן אל ח'טאב התהלך ברחובות אל-מדינה, אישה אחת ניגשה אליו ועצרה אותו. היא אמרה לו: " הוי עומר, אני זוכרת את הימים שהיו קוראים לך עומייר " הקטנת השם עומר " והיית מחזיק איתך מקל ומפחיד את הילדים, ולאחר מכן נקרא שמך עומר והימים חלפו והנה עכשיו אתה נקרא "אמיר המאמינים" על כן גלה יראה מאללה, וגלה יראה מאללה באנשיך, וזכור את יום הדין…" וכך היא המשיכה והמשיכה לומר לו דברי תוכחה. ועומר עמד זקוף והקשיב מבלי להפריע לה כלל. אדם אחד שעמד לצידו של עומר אמר לה: הפסיקי לדבר כך לאמיר המאמינים. עומר פנה אליו ואמר לו: 'הפסק אתה! אם האישה הזאת תמשיך לדבר אני אמשיך לעמוד ולהקשיב, ואני אעזוב אותה רק כדי לעשות תפילה ולשוב חזרה, וכי מדוע לא אקשיב לאישה שאללה ישתבח ויתעלה הקשיב לתלונותיה מעל לשבע הרקיעים'.
האישה הזאת הייתה ח'וולה בת ת'עלבה, האישה שבעלה גרם לה עוול והיא פנתה לצדק מאללה ישתבח שמו .
(1) המילה ד'הר בערבית שווה לגב בעברית, וכשאומר אדם לאישתו כי הוא עבורו כגב אימו , הוא מתכוון לאמור שהוא לא רוצה להמשיך איתה כבעל ואישתו כי היא בעבורו כאמו . זה היה הרגל של מספר מהבדווים לפני התגלות האסלאם, האסלאם קבע עונש קשה לאדם העושה את הזה .
