למה ברא אותנו אללה ?

שאלות מטרידות (1)

למה ברא אותנו אללה ?

בהרהורים של כל כל אדם עולים למחשבתו כמה שאלות, שהן לעתים רבות מטרידות לו, ולפעמים גורמים לו ספקים וחשדות, הדבר הכי שכח במחשבותנו הוא סיבת הבריאה, וכאן אנחנו מחפשים תשובות שמסבירות את סיבת הבריאה.

1 -     למה ברא אללה את העולם הזה ואת העולם הבא והוא יבורך שמו יודע מי יהיה כופר ומי יהיה מוסלמי?

2 -     אללה יודע את גורלו של בן האדם לפני בריאתו, והוא יודע אם הוא מאנשי גיהנום או מאנשי גן עדן. אז למה ברא אללה  את האדם?

3 -     למה לא ברא אללה אותנו מושלמים ולא חוטאים? האם ברא אותנו כדי לבחון אותנו ואחר כך להעניש אותנו אם לא מאמינים? ואפילו אם האמנו הוא מעניש אותנו ללא ספק כתוצאה מהחטאים שלנו ומטעויותנו, וכל בני האדם חוטאים .

4 -     אם אללה  ברא אותנו כדי לעבוד אותו ולציית לו אז למה הוא ברא את גיהנום ואת גן העדן?... בפשטות הוא היה יכול ליצור אותנו כמו המלאכים.

5 -     אם אללה  יודע מי הם האנשים שגורלם לגיהנום אז למה הוא ברא אותם? האם זה מתאים לחמלה האלוהית?

אלה היו כמה שאלות שמטרידות רבים מבני האדם, והנה אנחנו משתדלים לענות על שאלות אלו: אללה  ברא את העולם הזה כתוצאה לחכמה שהזכיר אותה בקוראן: " אשר ברא את המוות ואת החיים כדי לבחון אותכם מי יטיב לעשות והוא " (סורת המלכות : 2) .

החיים הם מקום של צרות , אללה  בוחן את העבדים שלו על ידי שליחת שליחים ונביאים והורדת ספרי קודש, מי שהאמין בשליחים ועשה כמו האמור בספרי הקודש גורלו הוא גן עדן והוא יהיה מאנשי האושר, ומי שלא מאמין גורלו יהיה גיהנום והוא יהיה מאנשי העליבות.

הנביא מחמד נשאל על מעשיהם של האנשים, האם הם בבחירתם או שנקבעו להם על ידי אללה .

והוא אמר: דבר שנקבע להם.

ואז אמרו: למה אנחנו עובדים?

השיב הנביא: אתם צריכים לעשות כל מה שנדרש מכם, כי כל בן אדם עושה את הדברים שנברא למענם.

כל אחד צריך לחפש את מקום ההדרכה וישאל את אללה  שיתן לו את הכוח כדי שימשיך להיות מוסלמי, ושידע שאללה  ברא את האנשים והוא יודע את פרנסתם, מתי הם ימותו ומה הם עושים.

אנחנו רואים שיש אנשים שמסכימים ומאמינים שאללה הוא זה שקובע להם את האושר ואת העליבות ולא מסכימים בעניין הפרנסה. למרות שהפרנסה והאושר הם שני דברים שאללה  מודע להם והם בשליטתו.

חובתנו היא לסמוך על חכמת אללה והצדק שלו ונאמין שהוא לא מעניש אדם לשווא ושהוא כן סולח לרבים.

דבר זה מתבסס על התמסרותנו לאללה ועל יסודות האמונה שלנו באללה (מה שהשכל שלנו יכול להבין ומה שהוא לא יכול), ושחסר האונים, המוגבלות והפגמים הם אצלנו ולא בחכמת אללה .

והבאתם לראייה שאללה  יודע גורלו של כל בן אדם, אנחנו אומרים שזה טבעי כי הוא הכל יכול ויודע הכל.

אם הוא לא מודע לאנשים ולגורלם איך הוא יהיה ריבון העולמים?

האל שלא יודע גורל היצורים שלו ולא יודע אם יציתו לו או לא ולא יודע מי הוא מעניש ולמי סולח, לא יהיה ראוי להיות אל כי ידיעתו לא מקיפה את היצורים שלו.

אללה ריבון העולמות ידיעתו מקיפה כל דבר שקשור ליצורים שלו. אללה עושה מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה (בצורה שהוא רוצה) אין קשר לאחד מיצוריו במעשיו, הוא אמר בקוראן : " הוא לא יישאל על מעשיו והם (הבריאות) נשאלים " (סורת הנביאים : 23) .

סוגי היצורים

אללה ישתבח שמו הודיע לנו שהוא ברא את השדים ואת בני האדם כדי לעבוד אותו ולציית לו, הוא האומר: " לא בראתי את השדים ואת הבני האדם אלא כדי לעבוד אותי " (סורת הרוחות : 56 ).

חוכמת גזרת השמים היא התגלות חכמת אללה, מחילתו, סליחתו, רוגזו, וכיוצא בזה מתארי האל שמתגלות בבריאת האדם והשדים בצורה שהם נמצאים בה (מבחינת השכל והחשק) . מאחר שאללה  ברא את היצורים בשלושה סוגים.

1 -     סוג שנתן להם שכל ולא נתן להם חשק והם משוללי בחירה חופשית ואלה הם המלאכים.

2 -     סוג שנתן להם חשק ולא נתן להם שכל ואלה הם הבהמות.

3 -     סוג שנתן להם שכל וחשק והם בעלי בחירה חופשית, ואלה הם בני האדם והשידים.

בראשית הרשימה נמצאים המלאכים, ששכלם גבר על חשקם והם מצייתים לאללה  בצורה מלאה ולא צריכים להיאבק עם החשק שלהם כדי לציית לאללה. (בניגוד לבני אדם), ומי שחשקו גובר על שכלו אז הוא שפל יותר מהבהמות, כי הבהמות אין להן שכל שימנעם אותן מהחשק.

ההבדל בין הדבר המחוקק לבין הדבר הגורלי הוא שהדבר המחוקק יכול להתקיים או לא להתקיים והוא קשור רק בדברים האהובים על אללה.

אבל הדבר הגורלי מתקיים בהכרח והוא קשור לדברים שאללה אוהב ולדברים שהוא לא אוהב .

בבריאת בני האדם והשדים והיבחנותם במטלות שונות ותגמולם על מעשיהם, יש התגלות למשמעות שמות אללה ולתארי האל: הוא הבורא, הזן והמפרנס, הנותן את החיים, הממית, הרחמן הרחום, החכם, הידען, והוא הנחיל נצחון למאמינים והשפיל את הכופרים, הוא דין ששופט את עבדיו ומתגמל אותם על מעשיהם, והוא נוקם, עצום שינקום למאמינים לו מהאויבים והוא הצודק והנדבן.

כפירה, חטאים ואי קיום מצוות הדת וקבלת העונש תלויים בעבירות על פקודות האל וזה לא קשור בבריאה או ביצירה.

אללה  ברא את האדם שומע, פקח, ורב יכולת, אללה  ברא את האדם והראה לו את הדרך אל הטוב ואת הדרך אל הרע, ואפשר לו לבחור באיזה דרך ללכת, אין יותר כבוד והוקרה מזה.

אם היינו שואלים את מרבית האנשים, האם הם מעדיפים לחיות בעולם הזה משוללי בחירה חופשית או בעלי בחירה חופשית היו בוחרים באפשרות השנייה.

אז אם זה כך, שכל אחד ינשא באחריות את תוצאות התנהגותו ויקבל את החוסר שיש לו, אחרי שאללה  ברא אותו מושלם.

כל חסד שיש לאדם (בבריאות או בפרנסה) בעולם הזה ובעולם הבא, הוא חסד מאללה. וכל דבר רע שפוגע בבן האדם, הוא מעצמו כי הוא זה שביצע את המעשה.

הראיות וההוכחות לבריאת השמים, האדמה ובני האדם התבססו על חכמת אללה , ידיעתו והערכתו.

אם המאמין האמין והיה בטוח בחכמת אללה  הבורא ובידיעתו וביכולתו הלא מוגבלת, אז הוא היה מאמין על סמך זה בכל מה שהאל בורא ומתאר, ובכל דבר שהוא מטיל ואוסר.

אללה  ברא את בני האדם בצורה הזו מטעמים רבים, חלקם גלויים וידועים לנו וחלקם מוסתרים.

המלאכים היו הראשונים ששאלו את השאלה הזו וקיבלו תשובה מכריעה שאין ביכולתנו אלא להאמין בחכמת אללה  ונהיה בטוחים בהערכתו.

ואנו רואים שמקור הספק הפגום הזה הוא שפוט הבורא ביחס לנברא: הוא צריך לעשות כזאת וכזאת, ואסור לו לעשות כזאת וכזאת, והשפוט הזה הוא מקור כל הצרות וההפקרות.

הבורא שונה מהנברא והאל שונה מהעבד, אז איך אפשר לומר לו עשה או אל תעשה?

הקוראן דחה ובטל את זה: : " הוא לא יישאל על מעשיו והם (הבריאות) נשאלים " (סורת הנביאים : 23) .

המלך רב היכולת יכול לעשות מה שהוא רוצה בממלכתו. והזכרנו קודם שכל מעשיו הם חכמה, צדק וחמלה לכן, כל התנגדות על בריאתו או הערכתו היא טרוף.

וצריך לתקן את ההבנה המוטעית לפסוק הקוראני שכמה מהפרשנים מפרשים כי גם המאמינים יעברו על גיהנום: " אֵין אֶחַד מִכֶּם אֶלָא יַעֲבֹר עֲלֶיהָ זֶה הָיָה עַל רִבּוֹנְךָ גְזִירָה נִגְזֶרֶת " (סורת מרים : 71 ) .

אין הכוונה בעבירה לשהייה, המאמינים לא יפגעו מהחום או מהענוי, כי אללה אמר בפסוק שאחרי הפסוק הנידון : " אַחַר כָּךְ נָצִיל אֶת הַיְּרֵאִים וְנַשְׁאִיר אֶת בְּנֵי הֶעָוֶלָה בּוֹ עַל בְּרָכֵיהֶם " (סורת מרים : 72) .

אללה  יגרום להקלה על המאמינים כמו שגרם להקלה על הנביא אברהם עליו השלום כשהשליכו אותו לאש .

ובקשר לחדית: " כל בני אדם חוטאים, והטובים מהם אשרחוזרים בתשובה " זה נכון. אבל לא הכרחי שכל מי שחטא יקבל עונש כי אללה רחמן, והוא מחבב את האדם המתחרט על חטאיו כמו שאמר: " אללה אוהב את החוזרים בתשובה " .