היציבות וההתפתחות

אסלאם הוא דת שניתנת להתפתחות, והמתאימה עם השינויים, ומעכלת את ההתפתחויות, וזה מה שעשה אותה דת מתאימה לכל זמן ומקום. האסלאם בא עם עקרונות וכללים כלליים, ובסיסים שלמים כוללים יציבים, לא משתנים או מתחלפים עם החלפת הזמן או המקום. אין שינויים באמונה או בפולחנים כמו התפילות ומספריה, והעיתוי שלהן, או הזכאת (צדקה שמוסלמי משלם לפי אחוזים קבועים מראש), וכמותה ומי חייב לשלם אותה, והצום וזמנו, והעלייה לרגל ואיכותה וזמנה, והדינים של האסלאם....וכו'.

דברים מתחדשים מחפשים אותם בקוראן, ובסונה (מסורת הנביא), אם מוצאים אותם עושים לפיהם. ואם לא מוצאים אותם בהם, חיפשו במחקרי המדענים הרבנים, בכל זמן ומקום למען האניטרס הכללי, ומה שמתאים להתחייבויות הזמן שבהם נמצאים, ולפי נסיבות החברה. וזה קורה דרך העיון במה שיש בקוראן והסונה, וחשיפת דברים חדשים לכללי ההלכה, הלקוחים מהקוראן והסונה, כדי להגיע אל מה שיהיה מועיל לאנושות, ולא מתנגש עם כל טקסט חוקי, עד שהאסלאם יתאים לכל תקופה, ולכל צרכי כל חברה. אלה היו ההוראות של הנביא (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם ), על ידי לימוד מועאז בן גבל לפני ששלח אותו אל תימן לקריאתם להיכנס אל האסלאם, הוא אמר לו:

"מועאד', איך תשפוט בינם? ענה: לפי הספר של אללה. הנביא אמר: אם לא תמצא בספר שלא אללה? ענה: לפי המסורת של שליחו. הנביא אמר: אם לא תמצא במסורת של הנביא? מועאז ענה: אשתדל לפי הדעה שלי, ולא אהסס. פניו של הנביא נהרו, ואמר: ברוך השם שהשליח של הנביא הגיע אל מה שירצה את הנביא."