הקדמה

בשם אללה הרחמן והרחום

תודות הן לאל, והתפילה והשלום על מוחמד שליחו של אללה, ועל צאצאיו וחבריו.

קורא יקר:

ניסיתי לקבוע, בקיצור, בספרון זה, כמה מתכונות האסלאם, כדי שיהיו מבוא לעיון ולמחקר אצל אלה המחפשים את האמת. אני כמעט בטוח שאם ההוגנים מבין הלא מוסלמים יכירו אותן, תהיינה סיבה לכניסתם לאסלאם, אבל בתנאים:

•           הכוונות הטובות בחיפוש אחרי האמת וגילויו, ולא החיפוש אחרי הטעויות. אללה, השבח לו, הבטיח לכוון אל דרך הישר את כל המחפש את האמת, על ידי מה שימצא מהנאה בלבו, והקלות בדרכים שמובילות אליו. אללה אמר:

•           ﴿فَمَن يُرِدِ اللّهُ أَن يَهْدِيَهُ يَشْرَحْ صَدْرَهُ لِلإِسْلاَمِ وَمَن يُرِدْ أَن يُضِلَّهُ يَجْعَلْ صَدْرَهُ ضَيِّقاً حَرَجاً كَأَنَّمَا يَصَّعَّدُ فِي السَّمَاء كَذَلِكَ يَجْعَلُ اللّهُ الرِّجْسَ عَلَى الَّذِينَ لاَ يُؤْمِنُونَ﴾ (الأنعام125) "כל אשר יחפוץ אללה להנחותו, יפתח את לבו לאסלאם, וכל אשר יחפוץ להתעותו, יעשה את לבו צר ודחוק, כמו לו ביקשהו לטפס השמימה. כך ייסר אללה בעונש את אשר לא יאמינו. (המקנה 125)

•           התפילות הכנות אל אללה לבדו, ולהדגיש על לבקש ממנו שיכוון אותו אל ידיעת האמת ולקבל אותה. אללה אמר: ﴿كَانَ النَّاسُ أُمَّةً وَاحِدَةً فَبَعَثَ اللّهُ النَّبِيِّينَ مُبَشِّرِينَ وَمُنذِرِينَ وَأَنزَلَ مَعَهُمُ الْكِتَابَ بِالْحَقِّ لِيَحْكُمَ بَيْنَ النَّاسِ فِيمَا اخْتَلَفُواْ فِيهِ وَمَا اخْتَلَفَ فِيهِ إِلاَّ الَّذِينَ أُوتُوهُ مِن بَعْدِ مَا جَاءتْهُمُ الْبَيِّنَاتُ بَغْياً بَيْنَهُمْ فَهَدَى اللّهُ الَّذِينَ آمَنُواْ لِمَا اخْتَلَفُواْ فِيهِ مِنَ الْحَقِّ بِإِذْنِهِ وَاللّهُ يَهْدِي مَن يَشَاءُ إِلَى صِرَاطٍ مُّسْتَقِيمٍ﴾ (البقرة213) "האנשים היו כולם בני אומה אחת, ואז שלח אללה את הנביאים להיות מבשרים ומזהירים, והוריד ממרומים את הספר למען תתגלה האמת, ולמען ישפטו בין האנשים בכל אשר נחלקו בו. אלה אשר קיבלוהו שבו ונחלקו לאחר שניתנו להם האותות הנהירים, וזאת בשל רשעה שנפלה בנותם. אחר הנח האללה את המאמינים אל האמת אשר נחלקו בה, (והם מצאוה) כאשר הרשה. אללה מנחה את אשר יחפוץ אל אורח מישרים." (הפרה 213)

•           לוותר על הקיצוניות הדתית, והחיקוי העיוור, לדת האבות והסבים, הקיימת על אי ידיעה, ואי קריאה לספרים המספרים על האסלאם בדרך רצוינלית, ומדעית. ולא אלה שמספרים מתוך רגשות דתיות, וכיוונים מחשבתיים שירשו מקודמיהם. אללה מסר: ﴿وإذا قيل لهم اتبعوا ما أنزل الله قالوا بل نتبع ما ألفينا عليه آباءنا أو لو كان آباؤهم لايعقلون شيئاً ولا يهتدون﴾ البقرة 170 "בהיאמר להם, לכו בעקבות כל אשר הוריד אללה ממרומים יגידו, לא, הלוך נלך בדרך אשר מצאנו את אבותינו הולכים בה. – אף כי אבותיהם לא השכילו להבין דבר ולא הישירו לכת?" (הפרה 170)

החוקר את העניין מבין הלא מוסלמים צריך להבין כי האסלאם אינו מיועד רק לבני ערב. האסלאם בא אל כל העולם  כי אין גזענות באסלאם. מי שמאמין באסלאם ויישם אותו, נחשב למוסלמי, אם הוא שחור או לבן, מסוף העולם. ומי שלא מיישם אותו, ולא מאמין בו, לא נחשב למוסלמי ואם הוא מצאצאי נביא האסלאם מוחמד. אנחנו מוצאים שבלאל, הקורא לתפילות במסגד הנביא, היה אתיופי, וסוהייב היה ביזנטי, וסלמאן היה פרסי. האסלאם גם אינו סגור על מכה, או מדינה, או האי הערבי. כל מדינה מאמצת את האסלאם נחשבת למדינה מוסלמית ואם היא נמצאת ביערות אפריקה.

•           לקבל את האסלאם ולשפוט אותו כדרך חיים והלכה שלמה, ולא לקבל אותו ולשפוט אותו מתוך כמה התנהגויות של בודדים או של מדינות בלתי אחראיות, כי יש הבדל גדול. יש מדינות שנחשבות מדינות איסלאמיות – האסלאם מתכחש להן- היתה להן השפעה גדולה בתהליך השחתת צורת האסלאם הנכונה, וסלידת הלא מוסלמים מן האסלאם, והתרחקותם ממנו. כל זאת בזכות התנהגויות, אמונות, ומעשים שעושים בדיבור או במעשה, והשכל השפוי והחברה המודרנית לא מקבלים אותם. ומיויחסים לאסלאם. לכן, צריך לדעת טוב שכל אמונה, או מעשה שמתנגד עם הטבע הבריא, והשכל השפוי. והטעם הטוב לא מקבל אותו, ולא כל המוסלמים הסכימו עליו, נחשב לרחוק מאוד מן האסלאם. האסלאם הוא "מונותאיזם" שאין בו שיתוף עם מישהו אחר. האסלאם הוא עבודה שאין בה חנפנות. האסלאם מוסָר שאין בו רע. האסלאם דרך חיים שאין בה תקלות. האסלאם בהירות שאין בה עמימות. אבל, לא כל המוסלמים לא נדבקים בכל בזאת באותה רמה. כי יש ביניהם המצליח, והנכשל. אללה הסביר את זה באומרו: "ثم أورثنا الكتاب الذين اصطفينا من عبادنا فمنهم ظالم لنفسه ومنهم مقتصد ومنهم سابق بالخيرات بإذن الله ذلك هو الفضل الكبير"  )فاطر 32 ("אחר-כך הנחלנו את הספר לעבדינו אשר בחרנו. ואולם יש ביניהם הגורמים עוול לעצמם, ויש ביניהם מתפשרים, ויש ראשונים לעשות מעשים טובים ברשותאללה. זוהי הברכה הגדולה" (היוצר 32)

•           קבלת האיפורמציה הקשורה להאסלאם דרך החיפוש והמחקר הנכונים, ולא דרך כלי התקשורת הלא אובייקטיביים, או דרך אנשים עוינים לו. לכן, כל מי שרוצה לדעת על האסלאם צריך לעשות זאת דרך המקורות הנכונים, והדברים שהאומה הסכימה עליה. הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום אומר: "השארתי לכם את מה שאם תיידבקו אליו, לא תתעו לעד, הספר של אללה (הקוראן), והדרך שלי (סונה)", או כפי שאמר (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם).

•           כל אדם מחפש את הטוב, והשלם ביותר בכל ענייני חייו היומיומיים. זה טבע אנושי שאללה ברא את הבריות לפיו. וזה בא דרך הבנתו מה יותר טוב, ומתאים לו על ידי ההשוואה בין מה שיש לו. ובמקביל הוא חייב לחפש את הדת הכי טובה, והכי שלמה שתיתן לו ולנשמתו את האושר, השלווה, השלמות הפיזית והנפשית, וגם בכסף והכבוד שלו. כל זה לא קורה אלא דרך הקריאה השקטה, ודרך השוואה שקופה, ובלי למהר לשפוט. וגם צריך לא למהר בקבלת ההחלטה, כי ההחלטה היא רק שלך.

•           הוא צריך לדעת טוב מאוד כי עניין זה הוא עניין גורלי, כלומר, החיים לאחר המוות, או לגן עדן שרוחבו כרוחב השמיים והארץ שהוכן ליראי אללה או לגיהנום לוהט, שהדלק שלו הוא אנשים ואבנים. אותו שומרים מלאכים חזקים לא מתנגדים למה שאללה מצווה אותם, ועושים מה שהוא מצווה. אללה מסר: ﴿وَكَذَلِكَ أَوْحَيْنَا إِلَيْكَ قُرْآناً عَرَبِيّاً لِّتُنذِرَ أُمَّ الْقُرَى وَمَنْ حَوْلَهَا وَتُنذِرَ يَوْمَ الْجَمْعِ لَا رَيْبَ فِيهِ فَرِيقٌ فِي الْجَنَّةِ وَفَرِيقٌ فِي السَّعِيرِ﴾ الشورى7. "כדברים האלה גילינו לך בקוראן ערבי, למעם תזהיר את אם הערים ואת השוכנים סביבה, ולמען תזהיר מפני יום הכינוס. אין ספק בו: מחנה אחד לגן עדן, ומחנה אחד לאש תבערה. (המועצה 7)

אני מתפלל לאללה שכל מי שקורא ספר זה יצליח בדרכו, ושלבו ישמח בקבלת האמת ולדבוק בה.