חידושים בדת מחולקים לשלושה

• חידושים מוציאים את הבן אדם מאסלאם. כמו החידושים הקשורים לאמונות, כמו שמקריב קורבן לא לאללה. וכמי שמסתובב סביב בתי הקברות, וכמי שמבקש עזרה וסיוע לא מן אללה – במה שאף אחד לא יכול לעשות בלעדי אללה- וכדומה מעבודות שועשים רק למען אללה. אללה אמר:" אמור תפילתי, וקורבני, וחיי ומותי הם לאללה ריבון העולמים, אין לו שותף, ואני ראשון המתמסרים"(סורת אלאנעאם: 162-163)

• חידושים לא נחשבים לכפירה, אבל הם אמצעי לה, כמו: הבנייה בבתי הקברות, והתפילות שם. לכן, הנביא אסר לעשות מהקבר שלו מקום לחגיגות, מחשש שיעבדו אותו מבלעדי אללה. הנביא אמר: "אל תבנו קברים בבתיכם. ואל תעשו מהקבר שלי חג. התפללו עלי. התפילות שלכם מגיעות אלי, היכן שאתם נמצאים. (סונן בן דאווד)

• חידושים דינם דין העוון, כמו להישאר בתול, ולצום כל החיים, ולהתפלל כל הלילה בלי לישון, וכדומה. אנס בן מאלכ, אמר: שלושה אנשים באו אל בית נשות הנביא, ושאלו על דרך העבודה שלו, ואחרי שידעו אמרו: איפה אנחנו ואיפה הנביא. אללה סלח לו את כל מה שעשה מקודם ומה שיעשה אחר כך. אחד מהם אמר: אני אתפלל כל הלילה ולא אלך לישון, השני אמר: אני אצום לעד ולא אוכל, והשלישי אמר: אני לא איגע בנשים ולא אתחתן. הנביא הגיע אליהם, ואמר להם: אתם אלה שאמרתם, כך וכך? אני ירא מאללה יותר מכם, אבל, אני מתפלל והולך לישון. אני מתחתן עם נשים. ומי שמסרב את הדרך שלי, לא שייך אליי". (סחיח אלבוח'ארי)

כאן, מתברר שכל בן אדם עובד אללה בדרך שלא חוקק אללה, או הדריך הנביא והח'ליפים הארבעה שבאו אחריו, נחשב למחדש, לפי אמרת הנביא: "אני ממליץ לכם ליירא מאללה, ולשמוע ולציית אפילו אם לעבד אתיופי. מי שיחיה מכם יראה הרבה שינויים. אני ממליץ לכם להחזיק בדרך שלי, ובדרך של הח'ליפים הראשונים המודרכים. החזיקו בה טוב מאוד, ותיזהרו מהדברים החדשים, כי כל חדש הוא חידוש, וכל חידוש הוא שולל." (סחיח בן חבאן)

1. חידוש מהחיים:

הוא מהחידושים בחיים שלא קשורים אל ההלכה, כמו פטנטים וכדומה. חידושים אלה מותרים, ולא נחשבים כחידוש בדת, למרות שזה נקרא אותו דבר בלשון. חידוש זה הוא לא מה שהזהיר ממנו הנביא, כי מקור המנהגים, וענייני החיים הוא ההתר, אלא אם יש הוכחה שונה מזה. וגם עסקאות שייכות, שתואמות את ההלכה, ונחשבות לחוזה ליגלי, ומה שנוגד להלכה נחשב לחוזה מבוטל, ולא נחשב לחידוש, כי הוא לא שייך למעשי פולחן.

1. עמדת ההלכה מחידושים בדת?

אם נדע, שהעדות שהנביא מוחמד הוא השליח של אללה מחייבת אותנו לציית למה שהוא ציווה אותנו לעשות, ולהאמין לכל מה שסיפר, ולהתרחק ממה שהזהיר ממנו, ושלא נעבוד אללה אלא לפי מה שחוקק, אנחנו נגלה שאנו חייבים לסרב את מה שנכנס לדת, ממה שאינו שייך אליה, כחידוש. אללה אמר: "ייזהרו-נא המפירים את דברו פן יועמדו בניסיון קשה, או יפגע בהם עונש עבד"(סורת האור: 63). הנביא עליו השלום אומר: "מי שהכניס בעניינינו (כלומר דת האסלאם) מה שלא ממנה, מסורב". (סחיח אלבוח'ארי).

חוזייפא בן אליימאן אמר: אנשים היו שואלים את הנביא על הטוב, ואני שאלתי אותו על הרע מחשש שיפגע בי, ואמרתי אדוני הנביא: היינו בתקופה ג'אהלית, ורע, ואללה הביא אלינו את הטוב הזה. האם יבוא רע אחרי הטוב הזה?

הוא השיב: "כן, אמרתי: האם יבוא טוב אחרי הרע הזה?  ענה: "כן, ויש לו עשן" אמרתי: "ומה העשן שלו? אמר: אנשים הולכים בדרך שלא שלי, ולא עושים את מעשי, תכיר כמה מהם ולא תכיר אחרים". אמרתי: האם יבוא אחרי הטוב הזה רע? אמר: "כן, מטיפים עומדים על שערי גיהנום, מי שמציית להם זורקים אותו בתוכה" אמרתי, אדוני הנביא: תאר לנו אותם?

אמר: "טוב, אנשים משלנו, ומדברים את השפה שלנו" אמרתי, אדוני הנביא: מה אעשה אם אגיע לזמן הזה? השיב: "עקוב אחרי גמאעת אלמוסלמין (קבוצת רוב המוסלמים) והאמאם שלהם" אמרתי: ואם אין להם קבוצה ולא אמאם? אמר: "הרחק מכל הקבוצות, ואפילו תנשוך בעץ עד שתמות ואתה על כך". (סחיח אלבוח'ארי)

עבדוללה בן מסעוד אמר גם הוא: הנביא עליו השלום אמר: "אני אקדים אותכם לברכה, ואראה אנשים שיועלו ויורדו ואגיד אוי אלוהי, חבריי, ויאֵמר לי: אתה לא יודע מה הם חידשו אחריך" (סחיח אלבוח'ארי)

עבדוללה בן עבאס אמר: הנביא עליו השלום אמר: "אללה סירב לקבל את מעשי בן אדם המחדש בדת, עד שיעזוב את החידוש שלו". הנביא הבהיר שיהיו בחינות וקטטות אחריו, וכדי לעבור אותם צריך להחזיק בספר של אללה והדרך של הנביא עליו השלום, ולא בדרך החידושים בדת של אללה. עלי (אללה היה מרוצה ממנו) אמר: הנביא עליו השלום אמר: "יהיה מבחן" אמרתי: איך לעבור אותו, אדוני הנביא? אמר: "הספר של אללה יש בו את הסיפורים של קודמיכם, ושל אלה שיבואו אחריכם, ויש בו את כל הפסיקות, ואת הדין ולא זלזול. מי שמזניח אותו אללה שובר אותו. מי שיחפש את הדרך הישרה במשהו אחר, אללה יוליך אותו לשולל, והוא החבל החזק של אללה, והאמרות החכמות, והקו הישר, ושאי אפשר לסטות עמו מהדרך הישרה, ולא מבתבלבלת בו הלשונות, ואין סוף לפלאיו, והמדענים לא שבעים ממנו, והשדים אמרו ששמעו אותו: "שמענו קוראן קסום. המדריך אל הבינה" (סורת אל-ג'ן: 1-2). צדק מי שציטט אותו, ומי שעבד במה שיש בו נענש לטוב, ומי שישלוט בו היה צודק, ומי שיטיף לו יגיע אל הדרך הישרה". (סונן אלתרמזי).