דרכי שמירת חסדי אללה

ע הלילי:36).

ושלא יעזור לעושק או לעושה עוונות. אבל, הוא צריך להיות כמו שהנביא סיפר: "סייע לאחיך, הן היה עושק או עשוק". איש אמר: הוי שליח אללה, אסייע לו אם הוא עשוק, אבל אם הוא עושק, איך אסייע לו? אמר: שתמנע ממנו לעשוק. זה הסיוע לו". (מסופר ע"י בוח'ארי)

ושלא יסתייע במי שאללה נתן לו את חסד החוכמה, והתבונה כדי לסייע לשקר, או הלחימה באמת. צריך לנצל כוח זה במה שעוזר לו ולחברה שלו, בחיים ובעולם הבא. הנביא עליו השלום אומר: "ביום הדין כל אדם נשאל על החיים שלו, איך ביזבז? ומה עשה עם הידע שלו?, הכסף שלו איך הרוויח אותו, ואיך הוציא אותו?, והגוף שלו איך ניצל אותו? (סונן אלתרמד'י)

הוא צריך לשמור על המבושים שלו רחוקים ממה שאסר אללה. הוא צריך לשים אותם במה שאללה התיר לו מבן/בת זוגו, או הפילגש שלו. אללה מסר:" והשומרים על תומת ערוותם, * למעט עם נשותיהם או עם השפחות אשר בבעלותם" (סורת המאמינים:6-5)

הוא צריך לשבח את חסדי אללה ושלא ייחס אותם למישהו אחר. התוצאה לייחס את זה למישהו אחר, הצרות, וההפסד בחיים ובעולם הבא, אללה יתעלה אמר: " אז נכנס אל גנו בגורמו עוול לעצמו ואמר, איני סבור כי אאבד זאת אי-פעם,* ואיני סבור כי שעת הדין תגיע אי-פעם, אך אם ישיבוני אל ריבוני, שם אגיע אל נחלה טובה יותר.* ענה לו חברו ואמר, התכפור באשר ברא אותך מעפר, אחר מטיפה, אחר עיצבך לכלל אדם?* אשר לי, אללה הוא ריבונ, ולא אצרף כל שותף לריבוני" (סורת המערה:38-35).

תודות העבד לאלוהו ושבחו על מה שנתן לו מחסדים, תוצאותיהן לפי מה שעשה העבד עצמו. אללה יתעלה אמר " כל המודה, רק למען עצמו יודה, וכל הכופר, הנה ריבוני בלתי תלוי ונכבד" (סורת הנמלים:40).

- מבין התודות לאל על חסד האסלאם, שהוא החסד הכי טוב, וגדול, שיעשה כמתחייב מחסד זה:

1- יראת אללה בגלוי, ובנסתר, ובטוב וברע. וזו דרגת מעשה החסד, שהנביא עליו השלום סיפר עליו באומרו: שתעבוד את אללה כאילו הוא רואה אותו, ואם אתה לא רואהו, הוא רואה אותך". (מסופר ע"י בוח'ארי).

בן עבאס מי ייתן ויישאו חן בעייני אללה, אמר: הנביא עליו השלום קיבל פרדה כמתנה מהמלך של פרס, הוא רכב עליה, ואני מאחוריו, ונסע הרבה ואחר כך אמר לי: שמור אללה, ישמורך. שמור אללה תמצא אותו מולך. דע אללה בטוב, יידע אותך לעת משבר. אם אתה רוצה לבקש, בקש ממנו. ואם אתה מבקש עזרה תיעזר בו. הגורל כתוב במה שיהיה. ואם האנשים יוכלו לעזור לך במשהו שאללה לא גזר לך, לא יוכלו לעשות זאת. ואם האנשים יתאמצו להזיק לך במה שאללה לא גזר, לא יוכלו. אם תוכל לעבוד בסבלנות עם ביטחון עשה זאת. ואם לא תוכל, המתן בסבלנות, כי בסבלנות על מה שאתה שונא הרבה, טוב. דע לך, שהניצחון בא עם הסבלנות, ושהרווחה באה עם הצער. ודע כי הנוחות היא עם המצוקה". (אלמוסתדרכ)

2- עזיבת האיסורים, ולהתרחק מהם. הנביא עליו השלום אמר: "מה שאסרתי לכם התרחקו ממנו, ומה שציוותי אותכם עשוהו כמיטב יכולתכם. אלה שקדמו אותכם השמיד אותם את שאלותיהם הרבות, ושהם היו חלוקים על נביאיהם". (מסופר ע"י מוסלם)

3- להתמיד בעשיית כל החובות שאללה ציווה עליהם, וחייב לעשותם. הנביא עליו השלום אמר בחדית' הקדוש, אללה יתעלה אומר:" ... מה שחייבתי את עבדי לעשות הוא הדבר האהוב עלי..." (מסופר ע"י בוח'ארי)

צריך לדאוג טוב מאוד להגיד את האד'כאר (אזכורים) המותרים אחרי תפילות החובה, ושהנביא עליו השלום הבהיר, שהוא יגיד אחרי כל תפילה חובה "אני מבקש סליחה מאללה, ריבוני אתה שלום, תתברך ותתעלה, אין אלוה מבלעדיו ואין לו שותף ביקום, לו כל דבר, ולו השבח, ואללה כל – יכול, אללה הוא המחסה שלי, אין אלוה מבלעדיו, עליו אני סומך, והוא ריבון כס הכבוד הדגול, ולאחר מכן יגיד ( ישתבח שמו של אללה 33 פעמים – השבח לאללה 33 פעמים – אללה אכבר " אללה הוא הגדול ביותר " 33  פעמים) ומשלים את המאה באימרה "אין אלוה מבלעדי אללה ואין לו שותף ביקום, לו כל דבר, אז אללה יתעלה מוחק את כל החטאים שלו". ויגיד את פסוק הכסא " אללה- אין אלוה מבלעדיו, החי והקיים. תנומה לא תאחז בו ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. מי ישתדל בפניו בלא שירשה ? הוא יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, והם לא יוכלו להכיל את מלוא הדעת על אודותיו, כי אם רק את אשר ירצה. כיסאו חובק שמים וארץ, ועל נקלה יגונן עליהם. הוא העליון והנשגב." ( סורת הפרה : 255 ) ושולש הסורות ( המסירות – השחר הבוקע – בני האנוש ) "אמור, הוא אללה אחד,*אללה לעד, לא ילד ולא הוליד,* שווה לו אין גם אחד" (סורת טוהר האימונה:4-1 ). ,"אמור, ישמרני ריבון בני אנוש,* מלך בני אנוש,* אלוה בני אנוש,* מפני רעתו של הלוחש הנחבא,* הלוחש בלבב אנוש,*מפני שדים ובני אנוש." (סורת בני אנוש:6-1). "אמור, ישמרני ריבון השחר הבוקע,* מפני רעתם של כל יצוריו,* ומפני רעתו של אופל בהאפילו,* ומפני רעתו של נושפות בקשרים,* ומפני רעתו של קנאי בקנאו" (סורת השחר הבוקע:5-1).

כי הוכח בחדית'ים הנכונים שהנביא עליו השלום עשה זאת. ת'אובאן מי ייתן ויישא חן בעיני אללה אמר: הנביא עליו השלום, אחרי שסיים את תפילתו, ביקש סליחות מאללה שלוש פעמים, ואמר: אלוהיי, אתה השלום, וממך השלום, תשתבח בעל כבוד ונדיבות" (מסופר ע"י מוסלם). נאמר לאווזאעי –אחד מוסרי החדית'- איך מבקשים סליחות? אמר: אני מבקש סליחות מן אללה, אני מבקש סליחות מן אללה (אסתע'פרו אללה, אסתע'פרו אללה

עבד אללה בן זובייר, מי ייתן ויישאו חן בעיני אללה, אמרו: הנביא עליו השלום, אמר אחרי סיומו לתפילה: "אין אלוה מבלעדי אללה, אל אחד אין לו שותף, יש לו המלכות, והשבח לו, והוא הכל יכול. אֵין יְכֹלֶת וְאֵין כּוֹחַ אֶלָּא באללה, אין אלוה מבלעדי אללה, שרק אותו עובדים, יש לו כל החסד, והטוב. אין אלוה מבלעדי אללה, אנחנו מסורים לדת שלו, ואפילו אם הכופרים שונאים זאת.

- אלמוע'ירה בן שועבה מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר: הנביא עליו השלום אמר אחרי כל תפילת חובה: אין אלוה מבלעדי אללה, אל אחד אין לו שותף, יש לו המלכות, והשבח לו, והוא הכל יכול. אלוהי אין מי שימנע מה שנתת, ואין שייתן את מה שמנעת, ובר המזל לא יעזור לו מזלו". (מסופר ע"י בוח'ארי)

- אבו הוריירה, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר שהנביא עליו השלום אמר: "מי שהילל את אללה אחרי כל תפילה 33, והודה לו 33, וגידל אותו (אמר אללהו אכבר) 33, אלה 99, ואמר במאה אין אלוהים בלעדי אללה, אל יחיד אין לו שותף, יש לו המלכות, והשבח לו, והוא הכל יכול. נמחלו כל עוונותיו, ואם יהיהו כמו קצף הים". (מסופר ע"י מוסלם)

- אבי אומאמה, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה באומרו: מי שקורא את פסוק "אלכורסי" (סורת הפרה פסוק 255) אחרי סיום כל תפילה, רק המוות הוא שמונע אותו מלהיכנס לגן עדן" (אלסונן אלכוברה)

- עוקבה בן עאמר מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר: הנביא עליו השלום אמר: "קראו את שתי הסורות האחרונות בקוראן (אל-מעוזאת), אחרי כל תפילה" (מסופר ע"י בן ח'וזיימה"  שולש הסורות ( המסירות – השחר הבוקע – בני האנוש )

- מועאז בן גבל מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר שהנביא עליו השלום החזיק את ידו, ואמר: "הוי מועאז, אני נשבע באללה שאני אוהב אותך" מועאז אמר: אני נשבע באבי ואמי ואללה שאני אוהב אותך. ואמר: "הוי מועאז, אני ממליץ שלא תפסיק להגיד אחרי כל תפילה, אלוהי עזור לי לאזכר אותך, ולהודות לך, ולעבוד אותך טוב". (מסופר ע"י בן חבאן).

4-  להרבות באזכור אללה, עבד אללה בן בסר מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר: בדווי אחד אמר לשליח של אללה, עליו השלום: הלכות האסלאם רבות  בשבילי, הגד לי משהו שאחזק בו, אמר: "שיהיה לשונך רטוב באזכור אללה". (אלמוסתדרכ)

- לשמור על תפילות הרשות, במיוחד אלה שבמנהג של הנביא, והן שתי כריעות לפני תפילת השחרית, וארבע כריעות לפני תפילת הצהריים, ושתיים אחריה, ושתי כריעות אחרי תפילת בין הערבים, ושתיים אחרי תפילת הלילה. וזה בגלל הטוב הידוע והקבוע בשכר למי ששומר עליהן. אום חביבה בתו של אבו סופייאן, מי ייתן ותישא חן בעיני אללה, אמרה שהנביא עליו השלום סיפר: "מי שהתפלל 12 כריעות ביום אחד, אללה בונה לו בית בגן עדן, ארבע כריעות לפני תפילת הצהריים, ושתיים אחריה, ושתיים לפני תפילת אחרי הצהריים, ושתיים אחרי תפילת בין הערבים, ושתיים לפני תפילת הבוקר." (מסופר ע"י בן ח'וזיימה)

-         גם כן, תפילת לפני הצהריים (דוחא), הנביא סיפר על הטוב שבה באומרו: "כל פרק בכם חייב צדקה כל יום, כל הילול צדקה, וכל שבח צדקה, וכל תודה צדקה, וכל אמירה אללה אכבר צדקה, וציווי לעשיית טוב צדקה, וצוואה להתרחק מדבר רע צדקה. ולהתפלל שתי כריעות בבוקר הן שכרן של כל זאת." (מסופר ע"י מוסלם).

-         תפילת הפרט. הנביא עליו השלום דאג לשמור על תפילה זו, ועל תפילת הרשות של השחרית, ולא עוזב אותן, אפילו בזמן נסיעה, שהיא מפרכת. המינימום שלהן הוא כריעה אחת. הנביא עליו השלום מסר: "תפילת הפרט אמת. מי שרוצה שיתפלל 5 כריעות, או 3 או 1". (מסופר ע"י בן חבאן)

-         צום הרשות. הוא  לצום 3 ימים בכל חודש, והצום בימי שני, וחמישי. והצום של הימים הלבנים בכל חודש (13.14.15). והצום של יום העמידה על הר ערפה. והצום ביום עאשורא (10 בחודש מוחרם ההג'רי), ויום לפני, ויום אחרי. הנביא עליו השלום מסר: "אין עבד שמתנדב לצום יום למענו, אלא ואללה מרחיק אותו מגיהנום שבעים שנה". (מסופר ע"י מוסלם).

והצום הכי טוב הוא צומו של דוד עליו השלום. עבד אללה בן עמר אמר: נאמר לנביא עליו השלום, שאני נשבע לצום ביום ולהתפלל בלילה כל החיים שלי. אני אמרתי לו: אני מוודה שאני אמרתי את זה. אמר: "אתה לא תוכל זאת. צום, ואכול, ותישן, ותצום בחודש שלושה ימים כי החסד נכפל פי 10, וזה כמו לצום את כל החיים. אמרתי: "אני יכול יותר מזאת. אמר: "צום יום, ואכול יומיים". אמרתי: אני יכול יותר מזאת. אמר: "צום יום ואכול יום. זה היה הצום של דוד עליו השלום. וזה הצום הכי טוב." אמרתי: אני יכול יותר מזאת. הנביא עליו השלום אמר: "אין יותר טוב מזה". (מסופר ע"י בוח'ארי).

אם העבד אינו מקבל מהשמירה על מצוות רשות אלה, והמנהגים של הנביא מלבד אהבת אללה זה היה די לו. אבו הוריירה, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר: הנביא אמר: מי שהתייחס בעוינות אל קדוש, אני נלחם בו. ואין דבר יותר טוב שעבדי עושה כדי להתקרב אלי, ממה שחייבתי אותו לעשות. עבדי ממשיך להתקרב אלי במצוות רשות, עד שאוהב אותו. אם אני אוהב אותו נהייתי האוזן ששומע בה, והעיניים שבהן הוא רואה, וידו שבה עובד. ורגלו שבה דורך. ואם ישאל אותי אענה לשאלתו. ואם ייעזר בי, אעזור לו. ואני לא מהסס בעשיית דבר כמו עם המאמין שונא את המוות, ואני שונא לעשות לו רע." (מסופר ע"י בוח'ארי)

- העבודה למען הפצת דת אללה, וקריאת האנשים אליה, כמיטב היכולת, הן באמרה והן במעשה. אני מוציא את הכסף למענו. ולהודיע למי שאינו יודע, ולתקן לטועה. הנביא, עליו השלום אמר לעלי, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה: " שאללה  ידריך באמצעותך [ולו רק] איש אחד, טוב לך יותר ממיטב הרכוש".