ההג'רה

 ההג'רה  

משלחת אלאנצאר שנפגשה עם הנביא מוחמד במכה נשבעה אמונים לו , והבטיחו לו שיגנו עליו ועל המוסלמים עד שיצליח להפיץ את דת האסלאם . הנביא הורה לחבריו ולמאמינים להגר למדינה על מנת לברוח מפני הכופרים שנהגו להתעולל בהם .

החוקר האנגלי ג'אן פגוט גלופאומר אומר : שבועות ספורים לאחר קריאת הנביא להגירה לאל-מדינה , היה רוב המוסלמים במדינה מלבד הנביא עצמו , בן דודו עלי בן אבי טאליבּ , והצעיר שהנביא אימץ אותו לבן זייד בן חארת'ה והחבר הנאמן אבו בקר אל-צדיק .

יש להודות כי הנביא מוחמד עליו השלום גילה אומץ לב כשנשאר במכה עד הגירת רוב המאמינים למדינה , במיוחד אחרי מותו של דודו אבו טאליבּ שהיה בבחינת המחסה שלו .

השבטים במכה חששו מההשלכות של התפתחות האסלאם , במיוחד שהמוסלמים מצאו לעצמם מחסה במדינה , והחיים שלהם חזרו למסלולם התקין , ובין יום ולילה נהפכו לרחוקים מהישג ידם .

מנהיגי הכופרים התכנסו בחצר של בית ( אלנדווה )  על מנת  לדון בעתיד של העיר מכה אחרי השליחות של הנביא מוחמד , בסופו של הדבר החליטו להרוג את הנביא מוחמד , מכל שבט בחרו הכופרים לוחם חזק למשימה הזו . בחושך הלילה עמדו הלוחמים בפני הבית של הנביא עליו השלום , מחכים לו , מחליטים להרוג אותו במכה בזמן יציאתו להתפלל תפילת שחר . אולם אלוהים היודע לכל הנסתר הזהיר את הנביא מוחמד ממזימה זו , והורה לו להגר גם הוא למדינה . הבעיה שעמדה בפני הנביא היא שלמספר רב של הכופרים היו פקדונות שאותם הפקידו בידי הנביא מוחמד כי ידעו שהוא אדם נאמן ( למרות שהתייחסו לא כאויב בקשר לדת החדשה ) , הנביא מוחמד הורה לבן דודו עלי בן אבי טאליבּ להישאר במכה , ולהחזיר את הפקדונות  לבעליהם .

אלוהים עזר לנביא לצאת ממכה , הוא הרדים את הלוחמים שעמדו בפתח ביתו של הנביא , הוא יצא והלך בפניהם בכיוון אל- מדינה , העיר האמורה להיות הבירה הראשונה של האסלאם , והמקום שממנו תתחיל השליחות של מוחמד להיות מציאות , בעלת תשתית מבוססת .

באל-מדינה ישבו שני שבטים הם אל-אווס ואל-ח'זרג , שני השבטים האלה נלחמו זה בזה לאורך עשורים רבים , בהגיעו של הנביא הוא השקיע מאמצים אדירים כדי לגשר בין שני השבטים .

הוא השתדל גם לאחד בין המהגרים לבין אל-אנסאר ( תושבי אל-מדינה הערבים ) . בקשר ליהודים , חיו שם שלושה שבטים יהודים , הם : בני קיינקע , בני אל-נדיא ובני קורייט'ה .

הנביא חתם ברית עם תושבי אל-מדינה , הן ערבים ( שני השבטים אל-אווס ואל-ח'זרג ) והן יהודים (בני קיינקע , בני אל-נדיר ובני קורייט'ה ) , לפי הברית , הוסכם כי ליהודים יש כל הזכויות לחיות באל-מדינה , לשמור על דתם ( היהודית ) , ולשמור על רכושם והונם , בתנאי שלא יבגדו במוסלמים , או יכרתו ברית נגדם , וישתפו פעולה עם המוסלמים להגן על אל-מדינה .

החיים היציבים החדשים באל-מדינה עוררו דאגה בקרב הכופרים במכה , הם החלו להילחם במאמינים , אז אלוהים הורה למוסלמים להילחם גם הם בכופרים , אולם למען אלוהים . יש להבהיר כי זה הוא ההבדל הברור בין הלחימה למען אלוהים לבין הלחימה למען אינטרסים אישיים  . שלושה קרבים ראשונים וחשובים ביותר בין המוסלמים לכופרים , הם : קרב בדר , קרב אוחוד וקרב אל-ח'נדק ( המחנות ) . בטבלה הזו יש גם עוד פרטים על הקרבות של המוסלמים .