זייד בן ת'אבית

כל אחת מן הדתות הגדולות בעולם מחזיקה בכתבי הקודש שלה. בכך גם האיסלם אינו יוצא מן הכלל, אך האיסלם שונה מעט מן הדתות האחרות בכך שספרו בעל מאפיינים שהמוסלמים מאמינים שהם יחודיים רק בו.

מבין התכונות המיוחדות של ספר האיסלם, הקוראן הנשגב, נמצא דוגמאות רבות. הנה מעט מהן:

1. כל מילה בו התגלתה באופן שמיاמי ומקודש לשליח אללה עליו השלום, לפיכך  יכול להיקרא " מילות אללה" פשוטו כמשמעו. כך באיסלם יש הבחנה ברורה בין הקוראן (דברי אללה יתעלה כפי שנתגלו לנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום) מצד אחד, לבין החדית' (אמירותיו ותיאור מעשיו של מוחמד עליו השלום) מהצד האחר, אין הבחנה בכל כתובים דתיים אחרים. זה מסביר את העובדה שהפסוקים שמתחילים במילה "ק'ול" (אמור) נשמרו ושוננו כפי שנגלו בציווי הזה.

2. הקוראן הוא כתב הקודש היחיד שנשמר בשלמותו הן בכתב והן בעל-פה. כי:

        א- הוא שונן בדיוק בלבבות של מאות אלפי אנשים מימי הנביא עליו השלום ועד היום. רבים מאותם אנשים אף לא דוברים את השפה הערבית של הקוראן. עובדה זו לבדה היא בגדר נס מספק כאשר אנו מבינים שהקוראן מכיל יותר מששת אלפים פסוקים.

        ב- הוא נכתב בדיוק רב במשך ימי חייו של הנביא מוחמד עליו השלום, תחת פיקוחו והשגחתו, דבר שלא נעשה באף כתב קודש קודם.

3-הקוראן הוא הספר היחיד ששימש כחוקה לממשלות ומדינות רבות במשך ההיסטוריה האיסלאמית.

אלו הן מעט דוגמאות מהתכונות המיוחדות שנותנות לכתב קודש האיסלם את ההבדל הייחודי שלו.

מבין האנשים להם המוסלמים מוקירים תודה על כתיבת שימור הקוראן הוא זייד בן ת'אבית, שהיה אחד מכותביו המתעדים של הנביא מוחמד עליו השלום.           זייד בן ת'אבית ידוע בעיקר בשל תרומתו להיסטוריית האיסלם כמורה לאלו שניתנה להם האחריות על הנוסח הכתוב הרשמי של הקוראן.

סיפור תפקידו של זייד החל כך: 

א-נאוואר, אמו האלמנה של זייד, ביקשה מאחד ממקורביה להזכיר בפני הנביא מוחמד עליו השלום את רצונו של בנה להתחבר קרובות עם הנביא עליו השלום דרך חברות מתמשכת. האיש הלך אל הנביא עליו השלום ואמר: " הו נביא אללה, ילדנו זה משנן מלבו שבע-עשר פרקים מן הקוראן, וקורא אותם במדויק כפי שנגלו אליך. בנוסף הוא גם בקי מאוד בענייני קריאה וכתיבה. הוא מייחל להיות קרוב אליך. שמע אותו אם תרצה."

הנביא מוחמד עליו השלום הקשיב לקריאתו של זייד, אותה מצא ברורה מאד ומדוייקת, המגלה את כשרונותיו הלשוניים המיוחדים של הנער. אז הורה לו ללמוד עברית בכדי להקל בקשרי הנביא עליו השלום עם היהודים.

מאוחר יותר, זייד בן ת'אבית למד ארמית נוצרית, כך הפך למקשר ומתרגם רשמי של הנביא מוחמד עליו השלום. בסופו של דבר, גיבורנו הצעיר הפך לאחד מכותביו המתעדים הרשמיים של הנביא עליו השלום שנקראו לכתוב את ההתגלויות הקדושות שנגלו לנביא עליו השלום משמים. זה התיר לתבונתו של זייד להבחין מקרוב בנסיבותן של ההתגלויות, שהפכו מאוחר יותר להערות החשובות ביותר בענייני הקוראן לאחר מות הנביא מוחמד עליו השלום.

הידע העמוק שלו בקוראן גרם אפילו לחבריו הקרובים ביותר של הנביא עליו השלום להיעזר בו ולתת לו כבוד מיוחד, למרות העובדה שהיה הוא צעיר מהם בהרבה, היה הוא בן עשרים ושתיים בלבד בזמן מות הנביא עליו השלום.

בהיסטוריה האיסלאמית נאמר שעבדאללה בן עבאס, הידוע מאד במיוחד בשל ידעו בענייני האמונה, ראה בפעם את זייד בן ת'אבית מתכוון לרכוב על סוסו. הוא ניגש לעזור לו. זייד אמר מתוך כבוד: " אין צורך אח, הו בן דודו של שליח אללה". בן עבאס אמר "כך חונכנו לנהוג במורינו".

אין זה פלא שבמשך ולאחר קרב יאמאמה בימיו של הח'ליף הראשון, אבו בכר ירצהו אללה יתעלה, היה זייד האיש שנבחר למשימת השלמת הנוסח הכתוב של הקוראן, בסיועו של עומאר בן אל ח'טאב ירצהו אללה יתעלה.

בזמן קרב יאמאמה כאשר מספר גדול מהסחאבים, חבריו הקרובים של הנביא עליו השלום, שידעו בעל-פה את הקוראן נהרגו. עומר בן אל ח'טאב הביע את חששו הגדול שכמה מפסוקי הקוראן שידעו כמה מהסחאבים יישכחו עקב מותם. אז הוא הציע לאבו בכר לאסוף את הקוראן לנוסח ובזאת להשלימו.

אבו בכר היסס תחילה, משום כפי שאמר " זה לא נעשה על-ידי הנביא, עליו השלום". אלא לאחר מכן השתכנע בהכרחיות העניין, משום שבחיי הנביא עליו השלום לא היה צורך בצעד כזה, מאחר שהמקור המוביל של ההתגלויות היה חי ביניהם, עליו השלום.

הח'ליף ראה בזייד בן ת'אבית כאיש המתאים ביותר לעבודה זו. כך הוא הנחה את זייד: " הינך איש צעיר נבון וראוי לאמון. ונהגת לכתוב את ההתגלויות למען הנביא עליו השלום, אסוף את הקוראן והשלם אותו". זייד דיווח "נשבע אני באללה שאילו ביקשו ממני להזיז הר היה זה קל יותר מאשר המשימה הזו שמינו אותי עליה".

עם השלמתו המלאה של הספר, נשמר הוא עם הח'ליף אבו בכר, אז יורשו עומאר, לקראת מותו הפקיד את הספר אצל בתו חאפסה, אשת הנביא עליו השלום, שהייתה גם ידועה בשל ידעה בקוראן  מלבד אחת מן המעטים שידעו קרוא וכתוב בקהילה.

מיד נעיף מבט בכמה פרטים של האירוע הגדול הזה של השלמת ספר קודש האיסלם. אך לפני שנתחיל הרשו לי להזכיר לקוראים שהקוראן שונן בעל-פה בליבם של רבים מחבריו הקרובים של נביא האיסלם עליו השלום במהלך ימי חייו. כמו כן הוא גם תועד ונכתב בהוראתו של הנביא עליו השלום בידי כותביו, הידוע מביניהם זייד בן ת'אבית. איכשהו רבים מאותם חברים מצאו את מותם, עקב המלחמות בין צבאות האיסלם והבוגדים, הידועות בהיסטוריה האיסלאמית כ"מלחמות הבגידה".

הייתה זוהי הסיבה העיקרית מדוע עומר בן אל ח'טאב הציע את השלמת נוסח הכתב. המשימה שהוטלה על זייד בן ט'אבית הייתה לאסוף את החלקים המפוזרים אצל אנשים שונים, לאמת את הכתבים ולשים אותם בסדר שהוקצה לפסוקים ולפרקים על-ידי הנביא עליו השלום בעצמו לפני מותו.

למרות שזייד, ראש הוועדה, ידע בעצמו את הקוראן כולו בעל-פה מלבו, יחד עם רבים אחרים, הוא מילא נוהל מדוקדק מאד באוסף זה.

1. כל מי שידע חלק מהקוראן הגיע ודיווח אותו לתיעוד כתוב בידי הוועדה. עם זאת, הדיווח לא התקבל אלא אם כן הוא נשמע לחבר המדווח ישירות מפיו של הנביא עליו השלום בעצמו, והכתב נבדק בידי הנביא עליו השלום בשנה האחרונה לחייו.

2. הפסוקים והפרקים של הכתב נכתבו בסדר שהורה להם אז הנביא עליו השלום בעצמו.

3. בכדי לערוב אותנטיות, אף טקסט לא התקבל אלא אם כן האדם המוסר אותו לוועדה מביא שני עדים שראו ושמעו את הפסוקים ישירות בפיו המבורך של הנביא עליו השלום.

באמצעות הנוהלים המדוקדקים של הוועדה, שבראשם עמד זייד בן ת'אבית שמונה בידי עומר בן אל ח'טאב, נאסף נוסח הכתב השלם של הקוראן, שאז הוחזק ונשמר אצל הח'ליף אבו בכר. אז לאחר מותו אצל הח'ליף השני עומאר בן אלח'טאב שהוריש אותו לאחר מותו לבתו חאפסה, כפי שהוזכר קודם.

היה זה הח'ליף עות'מאן בן עפאן שזכה לכבוד לפקח על ההפצה של הנוסח "הסטנדרטי" של הקוראן בזמן כהונתו. שוב, המשימה הוטלה על גיבורנו זייד בן ת'אבית, עם סייועם של מספר סחאבים נכבדים של הנביא עליו השלום.

למדנו מן ההיסטוריה שהנביא עליו השלום התיר למאמינים לקרוא את הקוראן הקדוש לפי ניבם. אך כאשר המדינה האיסלאמית התרחבה, הסחאבה התפזרו בכל האיזורים החדשים הכבושים. וכל אחד מהם לימד את הקוראן בדרך שהוא השתמש בה. דבר זה יצר בילבול מה, במיוחד אצל מתאסלמים חדשים שלא יכלו להבין את פשר השוני בהגייה, למרות שהיה הוא קל. אנשים כמעט והחלו לריב על מי הוגה נכון יותר פסוקים מסויימים.

כדי לסיים את ההמולה והבילבול, הח'ליף הגדול עות'מאן בן עפאן התייעץ עם הסחאבה, ועשה את ההחלטה ההיסטורית של " הנוסח הסטנדרטי" שיהיה אחיד לכולם.  הוא שלח את הכתב שהושלם והוחזק אצל חאפסה, אלמנת הנביא עליו השלום ובת הח'ליף השני, והורה לוועדה, שכללה את גיבורנו זייד בן ת'אבית, לייצר עותקים מדוייקים של אותו הכתב ולשלוח אותם למרכזים הגדולים שבמדינה.     אז הח'ליף עות'מאן שכל שאר העותקים האחרים יושמדו, כך יובטח איחוד בשיטת קריאת הקוראן, לשמור על הכתב מכל סילוף ולהגן על הקהילה המוסלמית מפי ויכוחים על שיטת הקריאה הנכונה.

עד היום, היכן שלא נפתח עותק של הקוראן, אנו עשויים למצוא את הביטוי "על-פי הנוסח העות'מאני" כאיזכור לאותם עותקים סטנדרטיים שהוצאו לאור בהוראתו של הח'ליף עות'מאן בן עפאן ובוצע בידי זייד בן ת'אבית, עם סייועם של כמה חברים קרובים של הנביא מוחמד עליו השלום.