אל-זובייר בן אל-עאוואם

הוא אל-זובייר בן אל-עאוואם בן ח'וואיילד בן אסד בן קוסאיי בן כלאב אל-קורשי אל-אסדי, נולד ב- 28 לפני תחילת הספירה האיסלאמית .

הוא אבו עבד אל-רחמן- חווארי הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום ( התומך בו ). גאבר בן עבד אללה סיפר כי הנביא עליו השלום שאל את חבריו בזמן אחד הקרבות נגד הכופרים: מי יכול לעדכן אותי על הצבא של הכופרים?

אל-זובייר ענה : אני, שליח אללה יכול לעשות !

הנביא שאל עוד פעם: מי יכול לעדכן אותי על הצבא של הכופרים?

התגובה באה שוב מפי אל-זובייר שאמר : אני, יכול לעשות !

אז אמר הנביא: לכל נביא היו תומכים ( חווארים בערבית ) והתומך שלי הוא אל-זובייר בן אל-עוואם .

היה בן דודתו של הנביא " צ'פייה בת עבד אל- מוטליבּ" והוא אחד העשרה שהנביא עליו השלום בישר אותם שאללה יכניסם לגן עדן, והיה אחד השישה שנבחרו למועצת השורה שמונתה לבחור הח'ליף השלישי אחרי רצח עומר בן אל-ח'טאבּ .

אבו בכר אל-צדיק הוא אשר הטיף לו על האיסלאם, וקרא לו להתצטרף לקבוצת המאמינים החדשים, ולימד אותו את הוראות האיסלאם, לכן הוא נחשב מראשוני הצעירים המוסלמים, אז היה בן 12 .

הכופרים במכה עינו אותו, והתעללו בו כדי לחזור בו מן האיסלאם אבל הוא לא נכנע לבקשתם, דודו תלה אותו על הקיר והורה לו לחזור בו, אולם הוא הגיב בכל תוקף שלא יכפור .

ההגירה

אל-זובייר היה מראשוני המהגרים שברחו מרדיפת הכופרים במכה לארץ חבש, שם חי אל-זובייר עם חבריו המהגרים עד שהורה להם הנביא עליו השלום לחזור למכה .

הוא נשא את אסמאא בת אבו בכר לאישה, היא סיפרה לנו את סיפור נישואים אלה, אמרה: אל-זובייר נשא אותי לאישה אז היה עני למדי לא היה לו כסף או רכוש אף הסוס שלו, הייתי מאכילה את הסוס, מביאה מים לבית, אופה לחם אצל שכנות מעם אל-מאדינה שהיו עוזרות לי כי לא הייתי אופה טובה .   

היא הוסיפה: אנחנו היגרנו לאל-מאדינה ושם הביתי לעולם בני הראשון עבד אללה, שהיה גם התינוק הראשון למוסלמים באל-מדינה, אחר כך נולד לנו הבן השני מוסעבּ .

אל-זובייר היה להוט להישאר בלוויתו של הנביא מוחמד עליו השלום, אבל הוא לא נהג כמו חבריו לספר את דברי הנביא (חדית'ים), הוא נשאל על כך, וענה באומרו: ליוויתי את הנביא עליו השלום מאז התאסלמתי אבל אני שמעתי ממנו אימרה היא : את מי העביר דברים ממני בשקר מקומו יהיה בגיהינום .

הוא היה הראשון שהפעיל את החרב שלו כדי להגן על האיסלאם, וגם השתתף בכל הקרבות לצד הנביא מוחמד עליו הברכה והשלום .

בקרב בדר היה אל-זובייר בן אל-עוואם אחד הגבורים של האיסלאם, ביום הזה הוא הרג כמה מראשי האויבים של האיסלאם, אפילו הוא הרג את דודו נופל בן ח'וויילד . 

בקרב אוחוד הוא הגן על הנביא עליו השלום, והיה אחד הלוחמים שהנביא שלח אותם אחרי צבא הכופרים כדי להדוף כל מתקפה חדשה מקרב אנשי השטן .

ביום החזרה למכה הוא הניף את הדגל של האיסלאם,  וגם בקרב חוניין היה לו תפקיד חשוב .

אחרי מותו של עות'מן בן עפאן הח'ליף השליש נשבע אל-זובייר אימונים לעלי בן אבי טאליב, ונסעו שניהם למכה כדי לעשות "עומרה" ,החליטו לצאת לבצרה שבעיראק כדי לנקום את רצחו של עות'מן בן עפאן, שם פרץ קרב "הגמל" בשנת 36 לפי הספירה האיסלאמית, בקרב הזה נהרג אל-זובייר על ידי עמרו בן גרמוז, שהשליך את הרמח שלו בגוף אל-זובייר בהיותו מתפלל.

אחרי מותו אמר עלי בן אבי טאליב: " אני נשבע באללה ששמעתי את הנביא מוחמד עליו השלום אומר: אל-זובייר בן אל-עוואם הוא שכן שלי בגן עדן " .

זובייר נהרג בשנת 36 לפי הספירה האיסלאמית, אז היה בן 77 .