פרק ראשון האיסלאם

פרק ראשון

האיסלאם

מוצא המילה "איסלאם"

לכל הדתות יש שמות משלהן, מהן דתות שנקראות על שמו של איש מסויים, או על שמה של אומה מיוחדת, שהדת הופיעה וצמחה אצלה. למשל, הנצרות: לקחה את השם שלה משמו של הנביא ישוע הנוצרי עליו השלום. הבודהית נקראה על שמו של מייסדה, בודהה. והזרדשתית נקראה על שמו של מייסדה זראדשתא. כמו כן הופיעה היהדות אצל שבט שנקרא יהודה, על כן נקראה יהדות. אלא שדת האיסלאם לא יוחסה לאיש מסויים או אומה מסויימת, השם שלו מעיד על תואר פרטי למובן המלה איסלאם. זאת אומרת כי איש לא התעניין להמציא את האיסלאם, או לייסדו, זאת אומרת גם כן כי הדת הזו לא כוונה לאמה מיוחדת, אלא שהו היא דת לכל האומות.

מטרתה של דת האיסלאם היא שכל אדם יצטייד במשמעויות האיסלאם, ועל כן יהיה כל המתואר בכך מוסלמי, הן הוא חי בעבר או בעתיד.

משמעות המילה איסלאם:

אם תעיין במלונים, תידע שמובן המילה איסלאם הוא "המשמעת להוראותיו ואסוריו של המצווה בלי שום  התנגדות", על כן האיסלאם נקרא בזה כי הוא משמעת לאללה וקיום את הוראותיו בלי התנגדות.

אמת האיסלאם:

ידוע שיש לכל דבר בעולם בסיס מסויים וחוק מיוחד. השמש, הירח והכוכבים כולם כפופים לחוק יציב, אינן יכולות לזוז ממנו ימינה או שמאלה ולו בשמץ. כמו כן הארץ מסתובבת סביב הציר שלה ואי אפשר לשנות או להחליף מה שנקבע לה הן הזמן והתנועה והן במסלול שלה. גם המים, האוויר, האור והחום, כולם נכנעים לחוק מיוחד. הדוממים, הצמחים ובעלי החיים, יש דייקן מקפיד בהם, הם חיים ומתים אך ורק לפיו.

עד כדי כך שאם חשבת באדם עצמו, תידע שהוא נכנע לחוקי אללה, לא מרגיש שהוא זקוק למים, תזונה, אור ולחום אך ורק אלא לפי החוק של אללה המארגן לו את חייו. לבו של האדם הולך אחרי אותו החוק בתנועתו, במחזור הדם, ברוחו, ביציאתו וכניסתו, ולו נכנעות כל אברי הגוף כמו הראש, המעיים, הריאות, העצבים, השרירים, הידיים, הרגליים, העיניים, האף והאוזן. המשימות שהאברים האלה מבצעים כולן הן בתכנונו של אללה והן מתבצעות כפי שתוכנן להן.

לחוק הכולל הזה נכנעים למרותו כל הבריות בעולם, החל מגדולי כוכבי הלכת שבשמים עד גרעין החול הקטן ביותר באדמה, הוא של מלך עצום הכול יכול, הכל שבשמים והרקיע כפוף לחוק הזה, לכן כל העולם כפוף למלך הכול יכול ששם אותו ונשמע להוראותיו. לכן יש לאמר שהאיסלאם היא הדת העולמית, כי המשמעות שלה היא המשמעת והכניעה להוראת המורה והאוסר בלי שום התנגדות כמו שאמרנו לעיל.

לכן השמש, היריח והארץ כולם מוסלמיים. האוויר, המיים, האור, החושך והחום הם גם כן מוסלמיים. גם העץ, האבן, והבהימות מוסלמיות, הבן אדם שאינו מכיר מי הוא האל שלו ומכחיש את יישותו, ולא מכיר באותותיו או שהוא עובד אלילים הוא מוסלמי בטבעו, כי כל אדם נולד מוסלמי, נולד, חי ומת לפי החוק שהציב אללה להולדתו, חייו ומותו, גם כן כל אברי הגוף אין להם דת חוץ מהאיסלאם, כי מתפתחים וגדלים ונעים לפי אותו חוק אלוהי, לשונו שמשתמש בו להודיע על שתוף אלים אחרים עם אללה והכפירה מתוך בורות ואווילות, הוא - בלב לבו- מאמין בדת האיסלאם, גם כן הראש שמכריח אותו להתכופך לאלים אחרים בדת האיסלאם שנוצר עליו, גם לבו שממלא אותו באהבת האחרים חוץ מאללה ומכבד אותם מתוך בורות, מוסלמי בטבע בריאתו, הכל התאסלמו לאללה ונשמעו לחוק שלו.

אם הבנת את זה, הבא נעיין במציאות מזווית אחרת.

בחייו של  בני האדם יש שני כיוונים שונים זה מזה.

הראשון הוא המשמעת לטבע בריאתו והצורך ללכת בעקבותו

והשני  שניתן לו שכל, הבנה , התבוננות ודעה. הוא משלים בדבר ומכחיש באחר, אוהב דרך ושונא אחרת, הוא קובע

לעצמו כללים לכל החיים או מקבל על עצמו דיני חיים שאחר קבע אותם, לכן הוא מוגבל בעולם הזה על אף שיש לו חופש הדעת וחופש הבחירה בדעות ועבודה.

שתי התכונות האלו מצויות בחיי האדם.

ראשית הוא מוסלמי, נברא מוסלמי וגם כן נברא על המשמעת כמו כל הבריות שבתבל. 

שנית, הוא חופשי לבחור שיהיה מוסלמי או לא, הבחירה הזאת היא שהופכת את בן האדם לאחד שני סוגים:

הבן אדם מכיר את בוראו ומאמין בו ריבון עליון, מקיים את החוק שלו בחייו שבחר בהם, כמו כן נכנע לחוק הטבעי בחייו ההכרחיים, זהו המוסלמי המושלם שהשלים את אימונתו באיסלאם כי החיים שלו נהפכו עכשיו לאיסלאם והוא נכנע ברצונו המלא למי שהיה נכנע לו ולחוק שלו בלי הכרה לפני כן, עכשיו נהפך ברצונו המלא ונשמע במכוון לרבונו שהיה לפני כן נשמע להוראותיו בלי כוונה ובלי הכרה, עכשיו נהיה למאמין, כי הכיר את בוראו שנתן לו את כוח המדע וכוח הלמידה והיה שכלו שלם ודעתו נכונה כי חשב הרבה והחליט שיעבוד מי שברא אותו והעניק לו את כושר ההבנה וידיעת הענינים, ולשונו נהיה לצודק אומר אך ורק את הצדק, כי הוא יודע עכשיו אך ורק אללה שהנחיל לו כשרון הדבור,כאילו יש בחייו עכשיו כל מה שהוא נכון, נשמע לחוק אללה ויודע שבחוק זה כל מה שמועיל לו ונהיה בינו לבין כל הבריות גשר ההיכרות, אינו עובד חוץ מאללה החכם היודע כל, אשר כל הבריות עובדים אותו וכפופים למרותו. עכשיו הוא ממלא מקומו של אללה, זאת אומרת הוא סגנו בארץ, וכל מה שבעולם הוא לו לבדו במרומו.