عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

   

 

הוכחת נבואתו של מוחמד

במבט לאחור 1400 שנים מתולדות העולם, תידע שלא היו ברק, טלופינים, רכבת או מכונית, לא מדפסה, עתונות לא היו יוצאות לאור ולא הוצאו ספרים לאור, גם כן לא היה קל לאנשים במסעותיהם כמו בימים האלה, כל מי שירצה לנסוע מחבל לחבל אחר, יילך ברגלים חודשים רבים, כאילו ארצות ערב היו בזה מנותקות משאר הארצות שבעולם. נכון שמסביב לה היו ארצות פרס והרומאים ומצרים, אבל הרי החול המשתרעים בכל עבר היו מפרידים בין חצי אי הערב לבין כל המדינות האלו.

נכון שהסוחרים הערבים היו נוסעים למסחר במדינות אלה על גבי הגמלים, והם שוהים שבועות וחודשים בדרך אליהן, אבל יעדן של הנסיעות האלה לא היה יותר מקנית הסחורות ומכירתן. ארץ הערבים עצמה, לא היתה בה עיר מפותחת, אין בית ספר ואין ספרייה, לא התפשטו המדע והלמידה בין האנשים. מעטים מאד שהיו יודעים לקרא ולכתב. ידיעתם בקריאה והכתיבה לא חרגה מהנחיצות שתועיל להם לדעת המדעים והאמנות שבחוץ לארצותם באותם הימים, לא היתה להם ממשלה מתעניינת באחוד, לא היה חוק מצווה אותם ואוסר עליהם, כל שבט עצמאי פועל לבדו, גזלו את האנשים ושללו בחופשיות, שפכו הדמים במלחמות האזרחיים המתמשכות. לא לקחו את נפש האדם בחשבון, מי רוצה להרוג יהרוג בקלות גמורה, ושולל את רכושו של הנהרג. לא היה בהם שמץ של תרבות, התפשטו ביניהם כל מיני הרעות ומשקאות החריפים וההמורים, היו פושטים בגדיהם בלי בושה, עד אשר נשיהם סבבו בבית המקדש עירומים, לא ידעו המותר והאסור מבחינת הדת. ההתנהגות בחופשיות הגיעה בהם עד אשר אין בסיס, חוק או תירוץ מוסרי גובל את התנהגותם, מסרבים להישמע וללכת אחרי כל מושל שהוא. יתר על כן הבורות כבר השתרשה בהם, עבדו את האלילים והשתחוו להם, אם נסעו והתאהלו באיזה מקום ומצאו בו אבן נהדר, עשו ממנו אל להם, השתחוו לו כדי שיסייע להם בענייני חייהם, כלומר הראשים שסירבו להיכנע לאף אחד היו נכנעים לאבנים ופסילים, חושבים שהאבנים האלה מסייעות להם בחייהם, מגשימות את תקוותם ומשאות נפשם.

באומה כזאת ובנסיבות כאלה נולד תינוק שאביו מת לפני הולדתו, אחר כך נפטרה אמו וסבו בעודו נער. איזו נמוסים יהיו לו אפילו בסביבה מתמוטטת זו אם היו הוריו וסבו עודם בחיים.

כאשר גדל מצא את עצמו רועה צאן עם עמיתיו מבני הערבים. וכאשר גדל עסק במסחר. ולא ידע בכל חייו אלא הערבים האלה שכבר הראינו את אורחי חייהם. לא ידע קרוא וכתוב, מנהגיו והמוסר שלו ותכונותיו והדעות שלו היו שונים לגמרי מכל אלה אשר ידעה האומה שלו, לא שיקר בדבריו, לא פגע באף אחד בידו או בלשונו. איש נעים, סיחו נעים, כל מי שישב אליו פעם אחת נמשך אליו. לא היה לוקח דבר אפילו חסר ערך בדרך לא טובה, היה אמין וצודק בדבריו, דבר שהמריץ הרבה מבני אומתו שיפקידו בידו את נכסיהם היקרים, והוא שומר עליהם כמו ששומר את נפשו והונו, האנשים היו נשענים עליו, מאמינים ביושרו, עד אשר כנו אותו הנאמן. היה ביישן לא הראה גופו ערום לאף אחד, כאשר היה בגיל העמידה, היה מנומס, מואס את הרע והרעות, אף על פי שהוא גדל וחי כל חייו עם אנשי הרע והרעות. היה נקי חף בכל פעולותיו. נקי הלב, חש צער כאשר רואה את בני עמו שוללים ושופכים את הדמים. חותר לגשר ביניהם בכל פעם שתתלקח המלחמה והקרבות. רחום נעים משתתף עמם בכל האסונות שפוקדים אותם, עומד לצד היתומים והאלמנות, מאכיל את הרעבים, מכניס הליכים, מיטיב להם, עומד לצדם בנוראות והפסדות. היה נבון, חד בשכלו, נטש עבודת האלילים והפסילים, על אף בני עמו עבדו לאלילים, והדת אשר ירשו מאבותיהם בכל הדורות, לא השפיל ראשו לאף אחד, לבו היה מנבא לו שכל מה שבארץ או בשמים ראוי שיעבוד אותו, ואללה הוא האל האחד והיחיד שאין שותף עמו, אי אפשר שיהיה לו שותף, האיש הזה היה מתנוצץ כמו האבנים היקרים בין המון האבנים או כמו מתנוצצת המנורה באפילת הליל.

אחרי שחי עם עמו חיים נקיים נשגבים, והיה בן ארבעים, נמאסה לו האפילה הזאת הרובצת בחברה מכל עבר, ורצה לנוס בנפשו מים הבורות ואנדרלמוסיה הגואה הזה, והשחיתות המוסרית והמעשית, הכפירה והאלילות, דבר שלא היה מתאים למה שנברא עליו. החיל לצאת ממכה, שוהה ימים רבים בעולמו הנפרד, יבריא את רוחו ולבו בעבודת אללה ומאיסתו לאלילים, מסתכל וחותר אחרי אור יפיג את האפילה החופפת בעמו, רוצה בדבר יתקן בו את העולם המלא בכל מיני השחיתות והאנדרלמוסיה.

שמה היה משתנה באורחו, פתאום מתמלא לבו באותו אור שהיה משתוקק לו בטבעו, התמלא בכוח שלא היתה לו לפני כן, יוצא לעמו מהמערה וקורא להם: הפסילים האלה שאתם עובדים ושוקדים עליהם אינם מזיקים או מועילים לכם, לכן צריך להתרחק מהם, הארץ הזאת, השמש, הירח והכוכבים וכל מה שבשמים והארץ, נבראו על ידי אללה לבדו. הוא בוראכם ומפרנס אותכם, הוא אשר ימית אותכם ואחר כך מחייה אותכם, אל לכם לעבוד אל אחר, לא תסתייעו באף אחד זולתו, לא תבקשו עזרה אלא ממנו, גם צריך שתפסיקו כל מיני השדידה, הגזילה, השחיתות, התמכרות לאלכוחול וההימור, היו צודקים בדבריכם ומעשיכם, לא תהרגו נפש אך ורק לפי החוק, לא תגזלו מן האנשים כספיהם, לא תקחו דבר לא תתנו אותו אלא לפי החוק, כולכם בני אדם ובני האדם כולם שווים. הכבוד וההעדפה אינם ביחוס, ולא בצבע והתלבושת, לא באצילות ועושר, הם ביריאת אללה ועשיית הטוב והיושר. מי מיושר יירא אללה ועוזב את הרעות, זה הוא האציל באנושותו, מי שלא כך, אינו אציל ואינו מועדף במה שהוא, ואין לו מקום בעולם הבא. כולכם נאספים לאללה אחרי החיים הזאת בעולם, לא מועיל לכם בבית משפט הצדק שלו תיווך ,השתדלות או שוחד. אצלו אתם לא נשאלים על הייחוס הנשגב שלכם, רק מועיל לכם האימונה שלכם ומעשיכם הטובות, מי מכם מאמין ועושה טובות ייכנס לגן עדן, ומי שאין לו דבר מזה, יפסיד הפסדה גמורה ויהיה משוכני גיהנום.

אבל בני עמו החילו לפגוע בו, כי ראו שהוא פוגע באלילים שלהם, ציוריהם, והבוריות שהם ירשו מאבותיהם, הוא מנע מהאנשים לעבוד האלילים והפסילים וקרא להם להתאסלאם, לכן הם פגעו בו וקיללו אותו והשפילוהו, ידו בו באבנים, צרו לו, זממו להרגו, המשיכו להתעלל בו בכל מאודם, עד אשר נאלץ, אחרי שלוש עשרה שנים, להגר מעיר הולדתו. אבל לא השפיעו רצונם עוד, והמשיכו להתעלל בו ולהפריע לו בעיר שהתיישב בה אחרי עזיבתו את המולדת שלו.

למה סבל העבד הנקי הזה כל זה מבני עמו? הוא רצה להראות להם את הדרך הישרה של הצדק. פתו אותו שימנו אותו למלך עליהם, או שיאספו לו מכספם, עד אשר שיהיה הכי עשיר ביניהם, על תנאי שיחדול מקריאתו לאללה; אולם הוא סרב כל זה, והתעקש להמשיך בקריאתו. האם אפשר שיהיה בעולם איש יותר נקי וישר ממנו? לא סבל כל זה וכל הכאבים בשביל עצמו, אבל לטובת האחרים העובדים אללה, הם מיידים אותו באבנים וקוראים לו במלים הכי גסות, אבל הוא מטיף להם וקורא אך ורק בטובות .

לך להרהר עכשיו קצת בשנוי הגדול שהתחולל בו אחרי יציאתו מהמערה, היו הדברים שהוא אומר לאנשים בשיאם של הרטוריקה, אף אחד לפניו או אחריו לא בא בדומה להם. לא נעלם ממך שהערבים היו מתגאים בשיריהם, ובנאומים ושליטתם בשפה ובלשון הערבית, הוא התגרה בהם שיבואו בסורה כמו הדברים האלה, לא יכלו והשפילו את ראשם בהרגשת חוסר, מפליא יותר שהלשון שהשתמש ודבר בה בשיחותיו עם האנשים ובנאומיו, לא היתה שווה לדברים האלה ברטוריקה שלהם, אם הקבלת בין הדברים האלה ונאומיו ושיחותיו ודבריו עם האנשים, יתבהר לך ההבל הברור ביניהם.

האנאלפבית הזו, שנולד ושהה בכל חייו בין האנאלפיים במדבר, התחיל לאמר פתגמים ודרשות לא בא בהם לפני כן, ולא יכול אף אחד אחריו לאמר כמוהם, גם כן האנשים לא שמעו כמוהם ממנו לפני כן עד אשר היה לבן ארבעים והתגלתה לו ההשראה.

האנאלפבית הזה שם חוקים במוסר ומדעי החברה, המדיניות ושאר העניינים האנושיים, הגדולים בחכמים והמדענים לא יכלו לדעת את סודותיהם, על אף רחב ידיעתם ונסיונם, ככל שיתרבו נסיונותיהם בימים, יגלו עוד בעתיד חוכמת החוקים האלה וכוונותם. האנאלפבית הזה שם את חוקותיו לפני יותר משלוש עשרה מאות, אך איננו יכולים למצוא בהם היום חוק אחד צריך לשנותו או לעיון בו מחדש, סעיף אחד אפשר להשמיטו או להסרתו ממקומו, על אף שהחוקים האחרים שונו הרבה .

במשך עשרים ושלוש השנים האלה, נהפכו הרבה מאויביו שארבו לו, וזממו להרוג אותו, לא חסכו מאמץ לפגוע בו, לחבריו המוכנים לפדותו ברוחותיהם, כל זה הודות למוסר שלו, אצילותו והוראותיו הנשגבות. קמו עליו כוחות עצומים, נשברו אנשיהם והשתכנעו לו, וכאשר הנחיל תבוסה בהם לא נקם מאף אחד, הוא הקיף אותם בחסדיו ואצילותיו, הוא סלח למי שהרגו את דודו ואחיו ביניקה- חמזה בן עבד אל מוטלב- בקעו לו את הבטן ואכלו את הכבד שלו, עם זאת סלח להם ולכל אשר ידו בו באבנים והוציאוהו מעיר הולדתו. לא זמם לאחד מהם, לא הפיר בריתו עמהם, בזה הוא אילף כל לבבות הערבים סביבו, עד אשר הוציא אותם- בהשראתו- מאפילות הבורות, הפך אותם לאומה חלוצה בסדר ובנמוסים. הערבים שלא היו נכלאים באיזה חוק, הוא הוציא מהם אומה נהדרת בשמירת הסדר והחוק, אין כמוה בתולדות העולם. מי שלא היו משתכנעים במשמעת לאף אחד ולהוראותיו, הפך אותם לנגררים לאומה גדולה ומוכנים לפדות אותה ברוחותיהם והונם. מי שלא היה בהם איזה מוסר ונמוסים, התעלה בתנהגותם ונמס מוסרם, עד אשר אומות העולם היום נדהמים כאשר קוראים קורותיהם ודיניהם בספרי ההסטוריה והם אשר היו בשפלה בעמים והחלשים בהם, בזכות האיש הזה והשפעתו עליהם, והדרשתו למשך עשרים ושלוש שנים העמיק להם כוח ששעבדה להם מדינות פרס, רומה ומצרים, התחילו להורות לכל העולם את הכבוד והתרבות והאנושות, התפשטו דיני האיסלאם והשריעה בכל רחבי אסיה, אפריקה ואירופה הנידחת.

זו היא הירושה שהשאיר האיש האנאלפבית בערבים, ומה שעשה בשאר אומות העולם, הוא הרבה יותר מזה ומפליא. הוא חולל מהפכה גדולה בדעות ובמנהגים ובחוקות של כל תושבי העולם, ואם תעיין באלה שסרבו ללכת בעקבותיו, וחלקו מהוראותיו, ונהפכו לעוינים לו, קל וחומר אלה שהלכו בעקבותיו והפכו אותו למדריך להם בחייהם, הם לא יוכלו למנוע את השפעת האיש הזה עליהם. העולם דאז שכחו יחידותו של אללה, בא האנאלפבית הזה להזכיר אותם בה מחדש, עד אשר כל דתות האלילים ועובדי האלילים אינם מוצאים היום חוץ מהקריאה ליחודו של אללה, גם כן היו העקרונות שהעניק לאנשים במוסר ונמוסים משפיעים על המוסר של כל האומות בעולם. העקרונות ששם אותם בחוק, המדיניות ומדעי החברה, הן נכונות וצודקות ומדויקות, דבר שעשה את האויבים והמכחישים לדבריו מצטטים מהן, ועודם מצטטים ושודדים עד היום הזה.

האיש הזה כפי שהראינו לעיל, נברא על הטבע, באומה של בורות וגסות, כל עבודתו היתה ברעיית צאן או במסחר עד גיל הארבעים, ולא קבל איזו הוראה או חנוך, איך אפשר שיתאספו בו כל תופעות השלימות האלה בבת אחת עד שהגיע לארבעים? מאיפה לו כל הדעות והידיעות האלה? מאיפו לו הכוח הבלתי רגיל הזה?! אתה רואה אותו מפקד שאין כמוהו במפקדי הצבא, ושופט מיומן בכל השופטים, ומחוקק נהדר במחוקקים, והוגה דעות נפרד בין הפילוסופים, ומתקן מחדש בין מתקני המוסר והסיביליזציה, מדינאי פקי בין המדינאים. גם כן רואה אותו עובד אלוהו שעות רבות בליל, על אף עסוקיו הרבים החשובים ביום, גם כן ממלא את זכויות נשיו וילדיו וכל בני המשפחה, משרת את העניים והדלים, מנחם את פגועי האסונות והיתומים, חי חיי העניים בכל המלכות הגדולה שזכה בה, ישן על מחצלת של קש, לובש המחוסבס, אוכל היבש, עוברים עליו ימים ואינו טועם בהם שום אוכל.

אם הוא אמר לאנשים אחרי כל הנפלאות האלה: אינני כמוכם, אני מעל המין האנושי, לא יוכל אף אחד לאמר שהוא שקרן, ומכחיש את קריאתו. אך הוא לא אמר את זה, לא טען שהכשרונות הבלתי רגילים האלה הם שלו, אמר שכל מה שיש לו הוא מאללה, וכי הדברים שבאתי אליכם בהם הם לא משלי, לא חשבתי בהם, אבל הם מאללה, הם דברי אללה והזכות לו לבדו, כל מה שאעשה, אינו כשרון מיוחד שלי, אבל אללה הוא שהדריך אותי אליו, ואיני עושה שום דבר ולא אומר אותו אך ורק לפי צוו אלוהי.

אחרי כל זה תגיד לי: למה לא נאמין לאיש הצודק הזה, ולא משלימים שהוא נביא שנשלח מעם אללה?

ראה את כשרונותיו, האנושות לא הולידה לפניו ואחריו איש שווה לו. את צדקתו ונאמנותו, הוא לא מתגאה בהן, לא רוצה את השבחים לעצמו, הוא מחזיר את כל זה לאללה שהעדיף אותו מבין כל בני האד. עלינו אחרי כל זה להאמין בכל שהוא אומר?! ולמה אנחנו טוענים שהוא משקר כאשר הוא אומר: כל הכשרונות האלה והשלמות שלי הם מאללה, ונאמר לו: הן זה אתה שהמצאת ונובע מהמוח שלך ומרעיונותיך!! האיש הצודק והנאמן הזה, סרב לייחס לעצמו את הטובות שהיה קל יותר שייחס אותם לעצמו, ואף אחד זולתו יודע את מוצאם אם הוא עשה את זה - לפי כך - שיש לו אישיות מעל כל בני האדם, לא יכול אף אחד להפריך את אמירתו, מי צודק מהאיש הזה ויותר נקי ונאמן ממנו?!

אבל האיש הצודק הזה הוא אדוננו ומורנו מוחמד בן עבד אללה, צדקתו, פעולותיו הנשגבים ומוסרו הנעלה הם ההוכחה על נבואתו, מה שקרה בחייו הטובים מקורות, כולם רשומים בספרי ההסטוריה. כל מי שיקרא בלב תמים מחפש את החוק והצדק, בלי ספק מעיד לו לבו כי הוא נביא שליח אללה, וכי הדברים שהציג לעמו הם הקוראן הנכבד שאנחנו מדקלמים אותו, וכל מי שיקרא בו בלב תמים יבין את מובניו, צריך לו להכיר שהספר הזה מונחת מאצל אללה יתעלה, ואף אחד מבני האדם אינו יכול לחקותו. 




                      Previous article                       Next article




Bookmark and Share


أضف تعليق

You need the following programs: الحجم : 2.26 ميجا الحجم : 19.8 ميجا