הצורך להאמין בנביאים

הצורך להאמין בנביאים

אם ידעת כי דרך הישר של האיסלאם היא אשר הנביא מדריך אליה בצווי אלוהיו, תדע שכל האנשים זקוקים לאימונה בנביא וללכת במשמעת בעקבותיו, מי שיחלוק בו, ולא נשמע לו, ויילך בדרכו, הוא בלי ספק הטועה .

בנידון הזה האנשים באים בנוראות, מהם המכירים בכנות הנביא אבל אינם מאמינים לו ולא נשמעים לו; אלה אינם רק כופרים, אלא גם טפשים, שאי אפשר להאמין בנביא ולהודות שהוא שליח אללה, אחר כך לא תישמע לו, זאת היא העדפת הבטיל על החוק, ורכישת התעיה באורח מישרים במכוון, וברור שאין טפשות יותר נוראה מטפשות הזאת.

ומהם שאומרים:אנחנו לא צריכים ללכת בעקבות שליח, יש לנו שכל מדריך אותנו לדרך הישר, זו טעות גדולה, והשליה מרחיקת לכת. כבר למדת מדע המטימטיקה, וידעת כי הקוו הישר המקשר בין שתי נקודות הוא קוו אחד, איזה קוו אחר הן לא ישר והן אינו מקשר בין שתי הנקודות. וככה אי אפשר שיהיה דרך הצדק - שנקרא באיסלאם אורח המישרים- אשר מקשר בין העבד ואלוהו, היינו אורח אחד, לפי דקדוקי המטימטיקה הזאת. כי כל אורח חוץ מאורח זה, הן הוא לא ישר, והן אינו מקשר בין העבד ואלוהו.

צעד אחר קדימה. כבר ידעת כי הדרך המובילה לאללה היינה דרך אחת, היא שהדריך נביאו אליו, כל מי שמואס בדרך הזו, ושקד בחפוש אחרי דרך אחרת, הוא צורה אחת משתי הצורות הבאות:

או שלא מוצא דרך מוליכה לאללה, או מוצא דרך מתולתלת. בתמונה הראשונה אין ספק באבדונו. אין ספק שהצורה השניה היא לפחות טפשות ואוולות. הלא תראה בהימה אלמה אם רוצה להגיע למקום מסויים, תבחר ללכת בקוו ישר? קל וחומר באדם שהעניק לו אללה שכל, ושלח לו עבד מעבדיו יקרא לו ללכת בדרכו, וידריך אותו לדרך הטובה והנכונה, אבל הוא אומר לא: לא אלך בעקבותיך, לא אלך בדרך שתדריך אותי אליה, אני אשקיע כל המרץ בעצמי, ואלך שולל בשבילים אפלים מתולתלים עד אשר אשיג מבוקשי!

כל אדם ביכולתו להגיע לזה בקלות, גם אם שקדת קצת, תדע שהמסרב להאמין בשליח אללה, אינו יכול למצוא דרך ישרה או עקיף כדי להגיע לאללה יתעלה, בוודאי נלקה בשכלו כדי שלא לקבל את הצדק: הן הוא חסר הבנה, והן הוא איש מתגאה, בטבעו קצת עקיפין כדי שלא יקבל את הצדק, או שרוי בחקות עוורת לאבותיו, ואינו רוצה לשמוע דבר שיפריך הרעיונות והרעלים שירש מהם, או יהיה עבד אהב את אלוהו, אינו מוצא בעצמו כוונה לקבלת הוראות השליח , כי חושב שאם קבל את זה, לא ימצא הרחבה לעשות את הזוועות שהתרגל עליהן בחייו. ומי שמוצא בעצמו סבה אחת מהאלה ,אי אפשר לו שילך בדרך הישר של אללה, ומי שאין בו הסבות האלה, אי אפשר שלא יילך בדרך של המשמעת לשליח הצודק ויילך שולל אחרי הוראותיו.

מה שצריך שלא תתעלם ממנו בנידון הזה, שהנביא היינו שליח אללה יתעלה, והוא שמצווה לאנשים להאמין בו וללכת בעקבות הוראותיו וכאילו מי שלא מאמין בנביא ומורד בו, היינו יוצא נגד אללה ישתבח שמו.

יש לך ללכת בעקבות שולט ימשול בך מטעם המדינה שאתה אחד מתושביה, ואם תסרב להכיר בו כשולט בך, כאילו התנגדת למדינה עצמה. הכניעות שלך למדינה וסרבנותך לשליט ישלוט בך, הינם שני ניגודים גמורים. וזה כמו שבין אללה לבין הנביא שנשלח מטעמו. אללה הוא המלך האמיתי לכל האנשים, וכל מי ששלח להם כמדריך וצווה אותם ללכת בעקבותיו, כדאי להאמין בהם וללכת בעקבותיהם. מי שלא נשמע הוא כופר,הן האמין באללה והן לא.