האמונה באללה

מבסיסי האמונה באללה, היא האמונה המלאה והגמורה בקיומו ונוכחותו של אללה, ובכך שהוא הבורא היחיד לכל מה שביקום, וזה אשר מוליך כל דבר בעולם כרצונו. כדי להוכיח באופן שכלי שהאל נמצא, אנו צריכים לסכם ולהישען על עובדות שכליות ומבוססות, שאין שניים בעלידעת החולקים עליהן. מהעובדות האלה, היא למשל העובדה שמאחורי כל דבר יש את עושה הדבר. אם אתה רואה למשל, עקבות רגלי גמל, אז זה אומר שעבר פה גמל, אפילו אם אתה לא רואה את הגמל. עובדה נוספת היא, שמאחורי כל סידור יש מסדר, ומאחורי כל יצור יש יוצר, אפילו אם אתה לא רואה את היוצר או את המסדר, חייב להיות לו אחד כזה.

למשל, כשאתה רואה שעון הקובע מהו הזמן במדויק, מיד אתה קובע שהדיוק הזה נוצר על ידי מישהו ושהשעון הזה נעשה על ידי מישהו.עובדה שלישית אומרת שבאדם לא יתכנו שני דברים מנוגדים לחלוטין,כמו למשל שלא יתכן שהאדם יהיה חי ומת בו זמנית, הוא או חי או מת. האדם חי ביקום העצום הזה, שיש בו מליארדי גלקסיות. ובגלקסיות הללו יש ירחים, שמשות, ואינספור כוכבים. כולם שוחים בחלל מזה מליוני או מיליארדי שנים, ואין אדם יכול לשלוט בכל אלה או אפילו באחד מהם. קיים סדר מופתי של תנועת כל הגלקסיות, ואי התנגשות להם (שתביא לסוף העולם). כלומר, ישנו סדר מופתי. האם היקום הזה, שבלתי ניתן להבנה, הוא שהמציא את עצמו? או האדם הקטן שאינו מכיר אפילו אחד חלקי מיליון מהפרטים הקיימים? השכל הישר אומר שלעולם כזה ולסדר כזה בטוח שיש בורא אחד שהוא ריבון העולמים, כי הרי לאיתכן שתהיה הבורא והנברא בו זמנית. לכן, לכל היקום וכל מה שיש בו, כל מליארדי הכוכבים והירחים והשמשות ובני האדם והעופות והחיות.

והרמשים, לכל הברואים יש בורא אחד ויחיד. אללה אמר 52 בקוראן הקדוש, בפסוק 35 : "האם הם נבראו מלא כלום? או שאולי הם אלה אשרבראו את עצמם؟". כלומר, שבני האדם לא נבראו בלי בורא, והם לא בראו את עצמם. כלומר שיש להם בורא והוא אללה, כי לכל ברוא יש בורא, והעקבות מצביעות על מי שיצר אותם, והפעולה מרמזת על מי שעשה אותה, והיצור על מי שיצר אותו. אלה דברים ברורים שהשכל הישר מביןאותם, וכל אדם החושב בהיגיון מגיע ישר למסקנה המתבקשת. לכן, אין לנו מנוס מלהכיר בהימצאותו של אללה העצום, הכביר, בורא עולם, כיבכל מקום בעולם הזה יש אות וסימן המצביעים על נוכחותו של הבורא האלוהי הזה, ועל שלמותו ועצמתו וחכמתו. לכן, כל אדם בעל שכל ישר, בוודאי מאמין שמאחורי הבריאה העצומה הזאת והסדר המופתי הזה שבו העולם מתקיים, חיי וקיים אללה שברא את הכל מכלום, והוא נצחי, והוא היה לפני הכל ויהיה אחרי הכל, והוא ללא התחלה וללא סוף.הוא הוא הבורא, אז לא יכול להיות שהוא נברא, מפני שאלו שני דברים הסותרים אחד את השני. לכן הוא אללה אשר מתעלה מעל הכל. שאלו נווד שלא ידע לקרוא ולכתוב, כיצד אפשר להוכיח את קיומו של אללה.הוא אמר: "הרי הגלל היא תוצאה של היציאה של הגמל, והיא מצביעה על המוציא, שהוא הגמל, ועקבות הרגליים מצביעות על הרגליים שהלכו, ולכן שיש גלקסיות שיש בהן כוכבים ואדמה שיש בה שבילים, וימים שישבהם מים וגלים, כל זה מצביע על קיומו של אללה היודע הכל."

האימאם אבו חניפה נתן דבר פשוט ומשכנע לאלה שביקשו ממנו להוכיח את קיומו של אללה. הוא קבע איתם פגישה, וסיכם איתם שהוא יבוא בזמן מסוים להתווכח איתם על קיומו של אללה. הוא אחר לבוא, וכאשר הוכיחו אותו על האיחור שלו, הוא אמר: "באתי בזמן המדויק, וחיפשתי סירה כדי לעבור את הנהר אליכם, ולא מצאתי. כשהתייאשתי ורציתי לחזור, ראיתי לוחות עץ באים מעצמם אלי על פני הנהר. העצים הסתדרו לבד עד שהפכו לסירה ועברתי את הנהר ובאתי לכאן".התלמידים אמר: "מה אתה מהתל בנו?! האם לוחות העץ באו לבד,התאספו לבד, והפכו לבד לסירה, בלי שמישהו יסדר אותם?!" הוא אמר להם: "זאת בדיוק הבעיה שבאנו לדון עליה".

אם אתם לא מאמינים שלוחות עץ הסתדרו לבד והפכו את עצמם לסירה לבד, אז איך אתם מאמינים שהיקום המושלם שקיים הרבה לפנינו וימשיך להתקיים אחרינו, וכל זה בסדר מופתי ומושלם, בראאת עצמו כך בלי בורא או יוצר? הם מיד השתכנעו בקיומו של אללה והתאסלמו. הלוגיקה אומר שאם הדבר נמצא ואתה רואה או חש אותו, בטח יש לו בורא, ולכן הקוראן הקדוש קורא לאדם להשתמש בשכל שלוולהסתכל סביבו ולראות את השמש ואת הירח, הכוכבים, היום והלילה,העצים, החיות והעופות, כדי להשתכנע באמצעות שכלו בנוגע לקיומו של אללה. אללה אמר בפרק 10 , פסוק 101 : "אמור, הביטו אל אשרבשמיים ובארץ!". אללה אמר בפרק 3 בפסוק 190 : "בבריאת השמיים והארץ, והתחלפות הלילה והיום, צפונים אותות לבעלי הבינה". אללה אמר גם בפרק 86 פסוק 5: "על כן, יתבונן האדם ממה הוא נברא". אללה אמר גם בפרק 29 , פסוק 20 : "אמור, קומו והתהלכו בארץ, וראו כיצד נבראו".