הגורל

משמעותה של האמונה בגורל, הוא להאמין שכל דבר שקורה בעולם הזה הוא לפי רצונו של אללה והחלטתו. אללה יודע את מה שהיה, את מה שיהיה, ואת מה שלא יהיה. כל מה שאללה ירצה, יהיה, וכל מה שאללה לא ירצה, לא יהיה. אין בשמיים או בארץ או ביניהם תנועה או חדלון, כוח או התרחשות, אלא ברצון אללה. לא יקרה בממלכותו אלא מה שהוא ירצה. אין מי שיעכב את ההחלטות שלו. הוא הכול יכול, הוא החכם. אללה אמר בפרק 3, פסוק 45 : "הדברים כולם בידי אללה". אללה אמר גם בפרק 42 פסוק 153 : "אל אללה ישובו הדברים". אללה אמר גם בפרק 11 פסוק 123 : "ואליו ישוב כל דבר". האמונה בגורל מצריכה אמונה בכך שאללה ידע כל דבר. הוא יודע על כל תנועה, כל מעשה, על משך החיים של כל דבר ועל כל פרט ופרט על הכל ומהכול. כל דבר שיקרה לאדם כלשהו, בין אם זה טוב או רע, לא היה מחטיא אותו. וכל מה שלא קרה לאדם, לא היה קורה לו. שליח אללה עליו השלו אמר: "ודע לך שמה שהחטיא אותך לא היה פוגע בך. ומה שפגע בך לא היה מחטיא אותך".

כמו כן, אמר שליח אללה עליו השלום: "העזר באללה, אל תתייאש, ואם פגע בך משהו אז אל תגיד: לו הייתי עושה כך וכך. אלא אמור: רצה האל, ומה שרצה עשה. מפני שהמילה 'לו', תפתח את הדלת לשטן".

האמונה בגורל מצריכה שהאדם יאמין שהאדם בעולם הזה חופשי לעשות דברים מסוימים, ואינו חופשי לעשות דברים אחרים. הוא נמצא בשני מעגלים: מעגל שאין לו בו חופש פעול, וביום הדין לא יתחשבנו איתו על מה שקרה כי הוא במעגל הזה אינו חופשי. למשל, גובה, צבע עור ועיניים, בין אם הוא נברא עשיר או עני, מקום הלידה שלו, כל זה בידי אלה הרחמן. דברים שנעשו כתוצאה מרצון אללה, לא ייתן עליהם האדם את הדין. בנושאים הללו, על האדם להאמין בגורל, ואם ניזוק מדבר כלשהו,

עליו להתאפק ולבקש מאללה רחמים, ולא להתנגד למה שאללה רוצה. שליח אללה עליו השלום אמר: "מוזר עניין המאמין. עניינו כולו טוב, ואין דבר כזה אלא למאמין. אם יהיה לו טוב, יודה לאללה ויהיה לו טוב. ואם תפגע בו רעה, יתאפק ויקבל את הגזירה, ויהיה לו טוב". השליח עליו השלום אמר גם : "מי שמתאזר בסבלנות, יעזור לו אללה בסבלנות, ולא ניתנה לאדם נתיחה רחבה וטובה יותר מהסבלנות". המעגל השני שחי בו האדם הוא המעגל החופשי. במעגל הזה נמצאים המעשים שהאדם עושה לפי ההחלטות שלו לפי הבחירה החופשית שלו, ואם לא יעשה , גם זה לפי ההחלטה והבחירה שלו, לכן אללה הרחמן ייתן לו שכר או יעניש אותו ביום הדין על המעשים הללו.

אללה יחד את האדם בשכל אשר נתן לו, כך שהאדם יכול להבחין בין הטוב והרע, בין המועיל והמשחית, בין האמת וההבל. אללה אמר בפרק 76 פסוק 3: "אל הנתיב הובלנו אותו, אז הוא יכיר טוב או יכפור". להאמין או לכפור, להתפלל או לא, לצום או לא לצום, לעלות לרגל או לא לעלות לרגל, להסתכל על דברים אסורים או לא, להשקיע כסף ורכוש בנזקקים למען אללה או להתקמצן, להתנהג בצורה טובה או להתנהג בגסות. כל אלה פעולות שאתה עושה או לא עושה מתוך החלטה חופשית, ואתה עושה או לא עושה אותם לפי הרצון שלך ולא מתוך גזירת הגורל או צו אלוהי. לכן, ביום הדין אללה יתחשבן איתך על המעשים על המעשים הללו. אם האדם בחר ללכת בדרך של אללה, ולעשות את המעשים שיגרמו להרצות של אללה מהאדם העושה אותם, השכר יינתן מאללה ביום הדין. ואם יבחר האדם במעשים שיכעיסו את אללה, ויבחר לסטות מדרכו של אללה, העונש בוא יבוא ביום הדין. אללה אמר בפרק 74 בפסוק 38 : "כל נפש ערבה למעשיה". אללה אינו מחייב את האדם לעשות צעד בעל כורחו. נכון שאללה ידע מלפני לידת האדם מה הוא יעשה , אבל מעשי האדם כולם מרצונו החופשי. נכון שהכול כתוב בלוח הגנוז, אבל זה רק מראה שאללה יודע את הכל כבר מלפני שזה קרה והתרחש. אללה אמר בפרק 65 פסוק 12 : "למען תדעו כי אללה הוא הכול יכול וכי אללה חולש בידיעות על הכול". למשל, מורה שמלמד בכיתה במשך הרבה שנים, ומכיר את תלמידיו הכרה מצוינת, ויודע מי מהתלמידים מתאמץ ולמי יש יכולת להצליח ומתאמץ כדי להצליח, והוא יודע גם למי אין יכולת להצליח. באחד הימים בא המורה וסימן

לתלמידים על מועד לבחינה מרכזית שתכריע את הציון השנתי, ונתן להם זמן להתכונן, ובינו לבין עצמו עשה רשימה ניסיונות לאלה שהוא חושב שיצליחו ולאלה שלדעתו יכשלו. התוצאות יצא כמעט כמו שציפה המורה , ואללה הוא הדוגמה העליונה. לא יכול אחד התלמידים לבוא ולטעון כי נכשל בגלל שהמורה כתב ברשימה שלו שיכל או בגלל ציפיות המורה, ויגיד אילו ציפה המורה שאצליח הייתי מצליח. ואללה מכיר את ברואיו היטב. וברא את האדם למבחנים האלה, וכתוצאה מהמבחנים הללו יהיו מצבו של האדם בחיי העולם הבא. אלה אמר בפרק 67 פסוק 21 : "ואשר יצר את המוות ואת החיים למען יבחן אותכם וידע מי בכם מיטיב לעשות מכולם, והוא האדיר והסולח". מי שמתאמץ לעשות את הטוב, הצליח וזכה בחיי העולם הזה והעולם הבא, ומי שפנה עורף לדת ריבונו, והעדיף מנוחה מאחריות, הפסיד והתאכזב.

ואל יאמר עושה הטעות: "זאת היא גזירת הגורל", כאילו שזה היה כתוב בלוח הגנוז שאני אעשה כך וכך ולכן עשיתי… אף אחד מבני האדם אינו יודע מה כתוב בלוח הגנוז, ועשית מה שעשית לפי החלטתך החופשית ,וגם עשית מה שעשית כי חיפשת את תאוותך ומנוחתך. כי אללה יודע הכל, ואם מישהו יחליט לעשות דבר, הוא חופשי לעשות את הטוב או את הרע. חסן בן עלי כתב לחסן אלבסרי: " מי שלא מאמין בגזירת הגורל, לטוב ולרע, הוא כופר. ומי שמאשים את אללה, במעשים שלו, כופר שבעתיים. הרי אללה לא דרש ממנו להתיישר עם הלוח הגנוז, והרי הוא אף פעם לא ידע מה כתוב בלוח הגנוז. הוא התבקש לבצע את פקודות ריבונו, והוא עשה מה שהוא רוצה. אללה לא הטיל על האדם יותר מיכולתו. אללה אמר בפרק 2 פסוק 286 של הקוראן : "אללה לא יטיל על נפש יותר מכפי יכולתה".