הנביאים והשליחים

● מהרחמים שלו, אללה שלח לבני האדם נביאים ושליחים, כדי להדריך אותם ולהנחות אותם להאמין באללה ולעבוד אותו כאלוהים אחד ויחיד. אללה אמר בפרק 16 פסוק 36 : "הקמנו בכל אומה שליח, כדי שיגיד: תעבדו את אללה ותתרחקו מהשיקוצים". מי שציית לנביאים ולשליחים הללו, בישרו לו גן עדן והתרצות מאללה. ומי שסירבו להאמין באללה ולעבוד אותו, הזהירו אותו מפני הזעם של אללה ומפני עונש הגיהינום. אללה אמר בפרק 4 פסוק 156 : " אלה השליחים אשר נשלחו להיות מבשרים ומזהירים למען לא תהיה לאנשים טענה כנגד אללה לאחר בואם של השליחים, ואללה אדיר וחכם".

● שמותיהם של 25 שליחים ונביאים הוזכרו בקוראן הקדוש, והם: אדם, נוח, אדריס ( חנוך), משה, אהרון, אלישע, דואלקיפל (יחזקאל) ,לוט, זכריה, סאלח, אברהם, הוד, יונה, ישמעאל, יצחק, יעקוב, יוסף, איוב, שועייב (יתרו), דוד, שלמה, אליאס  (אליהו), יחיא  (יוחנן), ישוע, ומוחמד,עליהם כולם השלום והברכה.

● כל הנביאים מאדם ועד מוחמד, הזמינו את האנשים אל האסלאם, אל ההתמרות המלאה של האדם וכניעתו לאללה. הבסיס של כל הדתות הוא אחד: להאמין באדון האחד והיחיד, לעבוד אותו, ולחיות בתוך הדת שהוא שלח. אללה אמר בפרק 21 פסוק 25 : "מעולם לא שלחנו לפניך שליח מבלי שחשפנו לפניו שאין אלוהים מלבד אללה, לכן עבדו אותי ".

הנביאים והשליחים הם אחים, קריאתם אחת, והיא ההתמסרות והכניעה לאללה, בלי שותף, ועבודתו לבדו. לכן, אללה אמר בפרק 3 פסוק 19 : "הדת הראויה בעיני אללה היא האסלאם". שליח אללה עליו השלום, הנביא מוחמד, אמר: ,הנביאים אחים בדת, אמותיהם שונות, ודתם אחת". וכך כל הנביאים והשליחים באו לאותה קריאה: אין אלוהים מלבד אללה. זה המשפט שמסכם כל דת וכולם היו אומרים: הוי אנשים, עיבדו את אללה שאין עוד אלוהים מלבדו. האסלאם בתקופת נוח עליו השלום היה לבצע מה שנוח בקש מעמו לבצע. והאסלאם בתקופת ישוע עליו השלום היה מה שאמר ישוע בן מרים לעמו לבצע. והאסלאם בתקופת מוחמד עליו השלום היה בהתנהגות לפי מה שאמר הקוראן ומה שאמר מוחמד עליו השלום לבצע, והרי אם האסלאם הוא הדת האחרונה ואין דת אחרי הדת הזאת, ואם מוחמד עליו השלום הוא הנביא האחרון שאין אחריו נביא, אז הרי שכל בני האדם צריכים להיות מוסלמים. אללה אמר בפרק 3 פסוק 85 : " כל המבקש לו דת אחרת מלבד האסלאם, היא לא תתקבל ממנו, ובעולם הבא ילך לאבדון". מי שהאמין באחד הנביאים והשליחים, צריך להאמין בכולם, ומי שהתכחש לאחד למעש מתכחש לכולם. כלומר, מי שכופר במשה עליו השלום, או בישוע עליו השלום, או במוחמד עליו השלום, הוא מתכחש למעשה לכל הנביאים והשליחים. ומי שמפריד בין השליחים ומאמין לחלק מהם ומתכחש לחלק האחר, כבר כפר בכולם, כי כולם נשלחו מאללה האחד והיחיד, וקריאתם היא אותה קריאה. אללה אמר בפרק 4 בפסוקים 150-151 : "הכופרים באללה ובשליחיו, והרוצים להפריד בין אללה ושליחיו, והאומרים, נאמין בכמה ונכפור בכמה…כל אלה כופרים, ולכופרים הכנו עונש מחפיר".

● כל השליחים והנביאים ה ם בני אדם מבריאתו של אללה, אוכלים ושותים, ישנים וטורחים ומתחתנים ונחשפים לעוול ולנזקים ונפטרים וחלק נהרגו, ללא סיבה. כמו כן, הם מתייסרים וחולים כמו שאר בני האדם. אללה אמר בפרק 14 פסוק 11 : "יאמרו להם השליחים, אמנם בשר ודם כמותכם אנו, ואולם אללה מחונן בחסד, את אשר ירצה מעבדיו, ולעולם לא נוכל להביא לכם אסמכתא אלא ברשות אללה, ועל אללה יסכמו המאמינים". כמו כן, אמר אללה בפרק 25 בפסוק 20 :"כל השליחים ששלחנו לפניך, נהגו לסעוד ולהתהלך בשווקים". שליחים אלה, אין להם כל תכונה אלוהית, ואינם יכולים להועיל לעצמם או להזיק, אין הם יודעים את הנסתר כי הם בני אדם רגילים, ואין להם יכולת לשלוט בעולם.

מי שמרומם אותם או מקדש אותם, הוא משתף, עובד אלילים, כופר. הם אינם אלא עבדים של אללה, אשר בחר בהם אללה מבין כל האחרים, והוא יודע מדוע ולמה. והוא כבד אותם בהעברת המסרים שלו אל שאר האנושות, ותאר את כולם כעבדיו, שדתם (של הנביאים והשליחים) כולם היא האסלאם. אללה אמר בפרק 44 פסוק 32 : "בחרנו אותם ביודעין, להיות מעל בני שוכני העולמים".

נמנע מכל הנביאים והשליחים לעשות דבר אסור או לזנוח חובה. נמנע מהם לשקר או לבגוד או להתקמצן או להעביר זמן לשווא. הם מנועים מכל דבר שישאיר רבב א פגם בהתנהגותם או בחייהם או בציותם לאללה. אללה נתן להם תכונות שיעזרו להם לשאת את "עול" השליחות שלהם, כדי שיהיו דוגמה לעמים שאליהם נשלחו בנושאים של דת ושל חיים. הם הדוגמה המעשים והתנהגות ובצניעות ובצדקה ובנאמנות, שהרי הם אכן בורכו במידות טובות. אללה אמר בפרק 21 פסוק 73 : "עשינו אותם אנשי מופת, הנוהגים על פי דרכנו, והורנו להם לעשות מעשים טובים ולקיים את התפילה ולתת זכאת (מס חובה שהולך לצדקה), והם עבדו אותנו". אללה תמך בנביאים ובשליחים עלי נסים ונפלאות שהוא עשה, נסים שהוכיחו לעמים שלהם כי הם אכן נביאים ושליחים מטעם אללה. שליח אללה עליו השלום, הנביא מוחמד, אמר: " אין נביא מהנביאים אשר לא נתן לו אללה נסים ששכנעו את בני האדם להאמין בשליחותם".