הנביא מוחמד עליו השלום

הוא מוחמד בן עבדאללה בן עבדל אלמוטלב אלהאשמי אלקורשי אלערבי, אשר בה מהשושלת של ישמעאל בן אברהם, על שניהם השלום. נולד במכה בשנת 570 לספירה, וחי כיתום. אבא שלו מת כשהוא עדיין היה עובר בבטן האימא שלו, ואימא שלו מתה לאחר הלידה שלו ,כ 6- שנים לאחר מכן. סבא שלו אימץ אותו. סבא שלו היה מנהיג מכה, עבדאלמוטלב. 

כשמת עבדאלמוטלב אחרי מות אמו בשנתיים, אמץ אותו דודו. בצעירותו הכירו אותו במכה )לפני הנבואה( כצדיק נאמן. כל הזמן הוא היה עושה צדק בדיבורו ונאמן במעשיו. הרבה מאוד אנשים משבט קוריש )השבט שלו( היו מפקידים אצלו כספים והוא היה מחזיר להם. מוחמד עליו השלום, לא השתתף עם צעירי מכה במשחקי המזל שלהם או בהעברת הזמן ולא השתתף עם תושבי מכה בעבודת האלילים שהיו נפוצים בזמן ההוא. הוא לא שתה משקאות חריפים, לא שיחק בקלפים, לא שיקר אפילו פעם אחת בחייו. וכששואלים את האויבים שלו עליו, הם היו אומרים שאלו היו התכונות שלו כל החיים שלו. כשהוא הגיע לגיל 40 , באה אליו ההשראה מהשמיים, באמצעות המלאך גבריאל, כשהוא מתבודד ועובד את אללה במערה ליד מכה. אללה ציווה עליו להודיע לעולם שאין אלוהים מלבד אללה, ולאחר שלוש שנים של פעילות סודית, הוא קרא לאנשי קוריש במכה, בחכמה ובדברי מוסר נאים: הפסלים האלה שאתם עובדים, אינם מזיקים ואינם מועילים, ואינם שווים עבודה, ואללה לבדו הוא השווה עבודה, ואין עוד אלוהים מלבדו, והוא ברא את היקום ואת כל מה שבתוכו, ומפרנס את הכל, והוא המחיה והממית, לא נעבוד זולתו ולא נבקש עזרה או תמיכה אלא ממנו. תפסיקו את עבודת האלילים, ותהיו צודקים במעשים שלכם ובדיבורים שלכם. כולנו מאדם ואדם מעפר. הכבוד איינו בהשתייכות או מעמד או כסף, הכבוד הוא רק ביראת אללה. כולנו נאסף ליום הדין שבא אחרי תחיית המתים, ואללה יעשה חשבון עם כל אחד ואחד מעבדיו.